בס"ד.

שלום לרב ותודה גדולה להיענות לשאלתי הקודמת.

כעת שאלה על מקרה של סכסוך שכנים שנמשך כבר כמעט 7 שנים. מאז שנכנסנו בשעה טובה לבתינו החדש גרים מעלינו דיירים לא דתיים, גסי רוח מאוד, שלא מפסיקים להציק לנו. התנהגותם ברברית ומסוכנת ללא שמץ דרך ארץ, וכל נסיון לדבר איתם גרם להחמרה בהתנהגותם. אנו כזוג דתי יודעים שזה עניין של בין אדם לחברו. לכן עלינו אליהם למעלה כדי לדבר איתם שכל גרירת הכסאות שלהם מפריעה לנו. ולא היתה התייחסות מצידם. אותם שכנים מעלינו לא הפסיקו לזרוק לנו חפצים וסוגי פסולת למרפסת שלנו.

ויום אחד נפל לאותה שכנה דלי וסמרטוט. היא באה לבקש, ואני נאלצתי לדבר איתה בטונים גבוהים והוכחתי אותה מדוע הם עושים זאת? היא אמרה שזה בנה הקטן. שאלתי, איך לא משגיחים עליו מה הוא זורק מהחלון. למרות שלא מדובר באשמת הילד. ילד קטן בן 4 לא יכול לזרוק למרחק כזה. החזרנו לה את הדלי, והיא טענה שסמרטוט הרצפה לא שלה (מעלינו נמצא רק החלון שלהם). גערתי בה "את שקרנית", והיא עזבה את המקום בצעקות, כשהיא מקללת אותי ואת בעלי "בהמות!!", וצועקת "תסתלקו מהבניין".

מאז הכל נמשך. רעשים חזקים שהם עושים בכל יום שבת מהבוקר עד מוצאי שבת. מעין סוג של משחק כדורגל ברוטלי, שמשחקים בשבת בצהריים ובימי ראשון, טריקת דלתות תמידית ומטרידה, בעיקר בערב שבת בהדלקת נרות טריקת דלתות מטורפת בתוך ביתם, כששומעים זאת בקומה מעליהם ואצלנו. היא עוקבת אחרי ורואה אם אני מנקה או ניקיתי אצלי במרפסת - ואז זורקת לי פסולת. כתבתי להם פתק שיפסיקו לזרוק לנו, ואנו נדווח למי שצריך בענין, ומאז הכל החמיר. בכל מוצאי שבת היא מנערת מפת השולחן מלוכלכת עלינו למרפסת. אני מאז כל הזמן לא מגיבה ודוממת. בעלי דורש ממני לא להגיב פשוט.

אני מתפללת לה' שזה יפסק, וכבר 7 שנים זה חוזר וחוזר כל ערב ובכל שבת בצהריים. ובמשטרה לא מטפלים במקרים של סכסוך שכנים. ועד הבניין לא יכול להועיל בעניין, הדבר רק יחמיר. מבקשים ממך עיצה תורנית נוספת איך להתמודד עם מצב מורכב זה. תודה מראש.

שלום וברכה,

אני מבין את הסבל הרב שאתם עוברים. כואב הלב לשמוע על כך.

אני מציע, שתתעלמי מהשכנה, אל תעירי לה ואל תצעקי עליה. תקבלי את כל הסבל לכפרת עוונות. הרי את רואה שזה לא עוזר לך בדרך הזאת, היא עושה לך דווקא ועל הפרנציפט. אני מקווה שאם תתעלמי מההפרעות שלה, אז זה יפחת, כי היא רוצה לעצבן אותך, וכשתראה שאת לא כועסת אז ההצקות יפחתו וירדו.

בכל פעם שהיא תציק לך, ותרצי לעשות עמה מריבה על כך, תתאפקי, ותקבלי שכר גדול מאת ה' מן השמיים. תזכי להזדכך, ולהיות זכה וברה, כי ייסורים מכפרים עוונותיו של אדם. ואמרו חז"ל: "הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עושים מאהבה ושמחים בייסורים, עליהם הכתוב אומר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". ועוד אמרו חז"ל: "שהעולם מתקיים בזכות אדם שבולם פיו בשעת מריבה".

אני גם מציע, שלקראת ראש השנה, תקחי איזו מתנה יפה בידייך, ותעלי לשכנה, ותבקשי סליחה על הצד שלך, (ואל תזכירי לה את ההצקות שהיא הציקה לך), ותפתחו דף חדש ביחסים ביניכם, לכבוד ראש השנה ויום הכיפורים. וכבר אמר הכתוב: "אם רעב שונאך האכילהו לחם, כי גחלים אתה חותה על ראשו". ובעזרת השם, בצורה כזו השלום ישוב על כנו. והעיקר, לא להקפיד, אלא לוותר ושוב לוותר.

אני מברך אותך, שתזכי לשכנים טובים, והשכנים האלו יחיו איתך ביחסים טובים. ושהיו לך בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות.

בברכה,
מנשה בן פורת