לקט שאלות ותשובות בענייני הלכה וייעוץ (מס' 4) מאת הרב מנשה בן פורת שליט"א

מדוע החרדים לא עומדים בצפירה של יום הזיכרון ויום השואה? האם מותר לאכול חצילים שבושלו בתנור בשרי עם חלב? מה דינו של בורקס ב"חזקת חלבי"? ואם אכלתי באירוע רק אורז בלבד, האם מותר לי לשתות אחר כך כוס קפה עם חלב? על שאלות אלו ועוד, מתוך שאל את הרב כאן באתר ובאתר "הידברות".

שאלה: אתמול עשיתי עוף בתנור, ואחרי כמה שעות בלי לנקות ת´תנור שמתי חצילים בתבנית אחרת והכנסתי לתנור. החצילים נקראים פרווה או בשרי? ואם בשרי, אני חייבת לחכות 6 שעות?

תשובה: אם התנור נותר נקי מחתיכות בשר וכדומה – החצילים הם פרווה ומותר לאוכלם עם חלבי. ודינם דומה למבשל מאכל פרווה בסיר שבישלו בו בשר, [והסיר שטוף היטב מכל שיירי בשר], שהמאכל נותר פרווה ומותר לאוכלו עם חלב יחד. (שו"ע סימן צה ס"א).

אבל אם נפלו חתיכות בשר לתוך התנור, או גלש מהרוטב הבשרי לתנור – אין לאכול את החצילים עם חלבי, אבל מותר לאכול מאכלי חלב מיד לאחר אכילת החצילים. (עיין בא"ח ש"ש, פרשת שלח, הי"ג. וילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג עמ' תכח).

שאלה: בתשובה הקודמת הרב התייחס למקרה, שהחצילים בושלו בתבנית אחרת שטופה ונקייה. אבל מה הדין, כשהחצילים בושלו באותה תבנית של העוף מבלי הדחה בינתיים, ונותר בתבנית מעט שומן?

דין החצילים הוא כדלהלן:

אם יש פי שישים חצילים כנגד שיירי השומן שעל התבנית - מותר לאוכלם עם חלב.

ואם אין פי שישים חצילים כנגד שיירי השומן שעל התבנית – יש להמתין שעה בין אכילת החצילים לאכילת מאכלי חלב.

(עיין ש"ך יו"ד פט, יט. פת"ש שם סק"ז. יד יהודה לאנדו שם בביאור הארוך. ערוך השולחן שם אות יג. פר"ח שם ס"ק יט. שיו"ב שם אות לג. בא"ח ש"ש פרשת שלח הי"ב. שו"ת קול מבשר ח"א סימן י אות ה. ובתשובה הארכתי בזה).

שאלה: האם אני חייבת לנקות ת'תנור, אחרי כל פעם שבישלתי בו בשר, ולפני בישול מאכל פרווה?

תשובה: אם לא נשפך מהמאכל הבשרי לתנור, אין צורך לנקותו לפני בישול התבשיל הפרווה. וכמו שמותר לכתחילה לבשל מאכל פרווה בסיר בשרי שטוף היטב, על דעת לאכול את המאכל הפרווה עם חלבי. (הליכות עולם ח"ז עמ' עד). אבל אם ישנם שיירי עוף בתנור, כגון שגלש רוטב של העוף מהתבנית לתחתית התנור, יש לנקות את התנור לפני שמבשלים בו דבר "פרווה". אבל אין לבשל מאכל "חלבי" באותו התא של הבשרי, אפילו לאחר הניקוי של תא התנור. אלא יש לקנות תנור עם שני תאים, האחד לבשרי והאחד לחלבי. (שו"ת יביע אומר, ח"ה יורה דעה סימן ז).

שאלה: מה דינם של בורקס ומיני מאפה שכתוב עליהם "בחזקת חלבי", האם מותר לאוכלם לאחר ארוחה בשרית? וכיוצא בזה, אם אכלתי במסעדה בשרית או באולם שמחות אך ורק את האורז או התפוחי אדמה, האם מותר לאכול אחר כך מאכלי חלב, או יש להמתין שש שעות?

תשובה: לאחר בירור אצל מומחים בכשרות התברר, שאין אחידות במושג הזה "בחזקת חלבי" אצל הקונדיטוריות. ולעיתים הבורקס נאפה בתבנית עם עוגות גבינה או שיירי גבינה, וחתיכות גבינה נדבקות בבורקס הזה, ובכזה מצב, דין הבורקס כחלבי ממש, ואין לאוכלו אחרי ארוחה בשרית רק לאחר שש שעות. ורק אם יתברר מעל לכל ספק, שהבורקס נאפה בתבנית חלבית "נקייה", מותר לאוכלו מיד לאחר ארוחה בשרית, אך לא עם מאכל בשרי.

ומכלל הדברים נלמד לגבי האוכל אורז וכיוצא בזה במסעדה בשרית או באולם שמחות, שעליו להמתין שש שעות. מאחר והרגילות לערב בתוך מאכלים אלו שומן בשרי וכדומה. ורק אם יתברר מעל לכל ספק, שלא שמו בתוך תבשילים אלו רוטב בשר וכדומה, ורק בישלו את התבשילים בתבנית בשרית "נקייה", ובתוך תנור בשרי, במקרה כזה מותר לאכול אחריהם מאכלי חלב.

ארבעת התשובות הנ"ל היו למראה עיני הרה"ג אהרון ירחי שליט"א, עם מקורותיהם, והסכים עמנו להלכה. ודינים אלו לספרדים בלבד.

שאלה: האם יש נוסח של ברכת הפרשת חלה לגברים?

תשובה: נוסח ברכת הפרשת חלה לגברים ונשים שווה, והיא "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה תרומה". (חזו"ע פסח מהדו' תשסג, עמ' קעח. ועיין בהליכות עולם ח"א עמ' רצא. ותפוס לשון אחרון).

שאלה: רציתי לדעת, למה יש הרבה חרדים לא עומדים דום כשיש אזעקה לזכר הרוגי השואה או חללי צה"ל?

אני לא יודע אם זה "הרבה" חרדים. מכל מקום, למה יש חילונים שלא קוראים משניות לעילוי נשמת הנספים בשואה וחללי צה"ל? כי זו לא התרבות שלהם, ואינם מאמינים בזה לעת עתה, ולא משום שהם מזלזלים בנרצחים הי"ד. כך אותם החרדים סבורים, שיש לכבד את זכר הקדושים כפי שהתורה וכפי מנהגי היהדות, ולא בעמידת דום שאין מקורה מהתורה. אבל וודאי שהם מכבדים את הקדושים, שהרי בהרבה מן המקרים קדושים אלו הם קרוביהם של חרדים אלו.

כל זה כתבתי להסביר את עמדתם, אבל אין זו הנהגה ראויה, אלא ראוי לכל אחד לעמוד בצפירה ברשות הרבים, כיוון שההליכה בצפירה פוגעת ברגשות האנשים, ואיסור חמור הוא לפגוע ברגשות הזולת. מלבד איסור חילול השם שבדבר. ומאחר שאין איסור לעמוד בצפירה, לכן יש להתחשב ברגשות הזולת. וראוי לנצל את רגעי הצפירה באמירת משניות או פרקי תהילים לזכרם. (מרן רבינו עובדיה יוסף הכ"מ בשיעור).