לקט שאלות ותשובות בענייני הלכה וייעוץ (מס' 5) מאת הרב מנשה בן פורת שליט"א

האם מותר לעשות דיאטה בשבת? האם נכון שמאכלי שבת לא מזיקים ולא משמינים? האם מותר להרים כסף או תכשיט שמצאתי בשבת? האם כדאי לחזוק בתשובה מהר או לא לאט? על שאלות אלו ועוד משיב הרב מנשה בן פורת שליט"א, לקט תשובות מתוך שאל את הרב כאן באתר ובאתר "הידברות".

שאלה: כמה גרם חלה אני חייבת לאכול בסעודות שבת? זה מאד חשוב לי עקב דיאטה.

תשובה: מינימום 50 גרם חלה, ועדיף לאכול 54 גרם. (שו"ת יביע אומר, ח"ה סי' כב או"ב;  הליכו"ע  ח"ג עמ' פז. וע"ע שו"ע סימן רצא ס"א, ומ"ב שם סק"ב).

שאלה: מה הכוונה של האמירה "מאכלי שבת אינם מזיקים"? האם הכוונה שגם אם זה לא בריא, זה לא יזיק? האם הכוונה שזה לא משמין?

תשובה: בספרי ההלכה אנו רואים שאמירה זו אינה נכונה, אלא יתכן בהחלט שמאכלי השבת יזיקו לבריאות האדם. כמו כן מבואר, שמאכלי השבת משמינים המה כמו שאר סעודות יום חול. (עי' שו"ע רפח, ב-ג. ושו"ע הגר"ז רפב, ז. ושו"ת אור לציון ח"ב כא, ג). ולכן, אסור לאדם לאכול בשבת מאכלים המזיקים לו לבריאות. וכן אם הרופא פקד עליו, שלמען בריאותו עליו לעשות דיאטה, חובה עליו לנהוג כך גם בשבת. המקור לאימרה הזו מצויה בספרי החסידים (בני יששכר מאמרי השבתות, ג, יא, ועוד). יתכן, והם מדברים במי שאוכל בשבת לשם שמיים בלבד, ללא שום כוונה עצמית, וזה לא שייך לאנשים רגילים כמונו.

שאלה: האם מותר לאכול בשבת רק כביצה לחם, שתייה מכל הסוגים, ויין לקידוש? וזה אך ורק מפני חשש השמנה, כי האכילה בשבת גורמת לי להשמנה רצינית.

מותר לנהוג כך, בין שהדיאטה נעשית לשם בריאות, ובין אם היא נעשית לשם יופי. כיוון שהחיוב להרבות באכילה בשבת הוא כדי להסב "עונג שבת", ואילו במקרה שלפנינו, האכילה גורמת דווקא לצער, מחמת הדאגה הרבה מפני השמנה, ולכן ניתן להסתפק באכילה מועטת. וכן מצינו בספרי הפוסקים, שכל שהאכילה גורמת "צער" לאדם, מותר לו להימנע מאכילה, ולא רק במקום שהאכילה "מזיקה" לבריאות. (עיין במקורות לתשובה הקודמת, ובמגיד משנה, שבת ל, ט. ובשו"ת יחווה דעת ד, כד).

שאלה: מצאתי תכשיט זהב בשבת, היה מותר לי להרים ולקחת אותו? ומה הדין אם מצאתי סכום כסף גדול?

אסור להרים מציאה שהיא מוקצה בשבת. וכן אסור להרים מציאה אפילו שאינה מוקצה, במקום שאין עירוב. (שו"ע רסו, יג. ומ"ב שם סקל"ח). אבל מותר להרים תכשיט זהב בשבת, בין אם עלייך להכריז ולהשיב את האבידה לבעליה, ובין אם מותר לך ליטול את התכשיט לעצמך, כגון: כשאין סימן בתכשיט, או שרוב העוברים ושבים שם ברחוב הם גויים. (ואם אין "עירוב" באותו מקום, עלייךְ לענוד את התכשיט עלייךְ). (פסקי תשובות שם אות ז, וכ"כ בחזו"ע שבת כרך ו, עמ' כב ד"ה ולענין, שמותר לזכות מן ההפקר בשבת).

שאלה: כדאי לחזור בתשובה מהר או צעד צעד?

תשובה: צעד צעד. לאט אבל בטוח. גם בני ישראל לא יצאו ביום אחד ממ"ט שערי טומאה ונכנסו מיד למ"ט שערי קדושה, זה לקח להם 49 ימים מאז שיצאו ממצריים עד שקיבלו את התורה, בכל יום יצאו משער אחד של הטומאה ונכנסו לשער אחד של הקדושה. כך גם בעלי תשובה, עליהם לעלות בסולם הקדושה שלב אחרי שלב. (מרן רבינו עובדיה יוסף הכ"מ בדרשת שבת הגדול לפני שנים רבות). אמנם, האדם צריך להיות כנה עם עצמו, שאם הוא כבר מוכן לעלות לשלב הבא של התשובה, שלא ידחה זאת מחמת עצלות, וימציא תירוץ שהוא חוזר לאט לאט.

שאלה: האם מותר לשים בשבת פיתה עטופה בניילון על הפלטה, או שזה אסור משום 'הטמנה'?

תשובה: אם שמים את הפיתה בשקית בכדי לשמור על ניקיון הפיתה, או ניקיון הפלטה - מותר. אבל אם זה נעשה בכדי לשמור על חום הפיתה – אסור. (פסקי תשובות, רנח, ד).

שאלה: אני בצבא ולא טוב לי בכלל, אני בהתלבטות אם לצאת מהצבא...

תשובה: לפי ההלכה אסור לבת ישראל לשרת בצבא, וגדולי ישראל פסקו שחומרת העבירה היא בבחינת "יהרג ואל יעבור". ולכן יפה שעה אחת קודם שתצאי מהצבא.

שאלה: ברצוני לדעת, מהי דעתו של מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, האם משערים במשקל או בנפח?

תשובה: לגבי רוב ככל המאכלים אנו משערים במשקל, הן לגבי ברכות (מברכים ברכה אחרונה לאחר אכילת 27 גרם), והן לגבי חולה שיש בו סכנה האוכל ביום הכיפורים (עליו לאכול פרוסת לחם במשקל 30 גרם, להפסיק 10 דקות, ושוב לאכול 30 גרם), וכן לגבי שאר ההלכות.

במה דברים אמורים, בדברים שמידת המשקל והנפח כמעט שווים. כגון: פרוסת לחם, פירות וירקות, מצה רכה שנוהגים הספרדים לאכול, וכדומה. אבל בדברים קלים, כגון: מצה קשה, קרקרים, ביסקוויטים, שלווה, במבה, פופ-קורן, וכדומה, בהם מידת הנפח גדולה בהרבה ממידת המשקל - עלינו ללכת לפי הנפח. וחשוב לדעת דבר זה, כי אם נלך בזה לפי המשקל אנו באים לידי הפסד ברכות ואיסורים חמורים. כגון: חולה האוכל קרקרים ביום הכיפורים, אין לו לאכול יותר מ-14 גרם בבת אחת. והאוכל בחג הסוכות 26 גרם קרקרים, חייב לאוכלם בסוכה, כי במידת נפח יש בה 55 סמ"ק. ואם לא עושה כן, הרי זה מבטל מצוות עשה מן התורה.

ונכתוב מקצת דברים שמברכים עליהם ברכה אחרונה בפחות מ-27 גרם, מאחר ומשקל זה שווה ל-27 סמ"ק: האוכל 5 גרם פופ-קורן. האוכל 10 גרם שלווה, פריכיות אורז, במבה. האוכל 14 גרם קרקרים. האוכל 20 גרם מצה קשה או ביסקוויטים. (חזון עובדיה סוכות עמ' קיג ד"ה ומש"כ. שו"ת ברכת יהודה ח"ה סי' מא. וע"ע שו"ת אור לציון, מבוא לח"ג ענף ב. ובעין יצחק ח"ב עמ' תרב. ובתשובה הארכתי בזה).