הנער הבעייתי הוכתר ל"חתן ההלכה העולמי"

הרב רז חזן בן ה-27 עבר מסלול חיים בעייתי ביותר בילדותו ובנערותו, בגיל 19 הוא החליט לחזור למקורות, מאותו הרגע חייו השתנו מקצה לקצה: הוא התחזק בתורה, החל ללמוד בישיבת "מחנה ישראל" בירושלים, ורגע השיא הגיע כאשר הרב חזן הוכתר ל"חתן ההלכה העולמי", וגבר על אלפי מתמודדים. הרב חזן מגולל ל"אור עליון" את סיפורו המעורר השראה.

בתמונה למעלה: הרב רז חזן עם מרן הראשון לציון הרה"ג שלמה משה עמאר שליט"א

"כל נער שנשאב למחוזות שליליים, ושוקע במחשבות שמא עתידו יהיה רע ומר, חייב לקרוא את הכתבה הזו, ולהבין עד כמה ניתן לצאת ממקומות חשוכים, ולהגיע לפסגות הכי גבוהות. אני תמיד אוהב סיפורי סינדרלה, כאלה שהגיעו משום מקום, וכנגד כל הסיכויים כבשו פסגות וניפצו שיאים חדשים. כל פעם זה מרגש מחדש לפגוש פנים אל פנים סיפור שכזה, לבחון את המבטים, לקלוט את הניואנסים הקטנים שנתנו את הכוחות לדמות, להפוך את התמונה מקצה לקצה. ביום ראשון בבוקר זכיתי לשבת שעה ארוכה מול הרב רז חזן, ובסיום הראיון, באקט לא שגרתי בעליל, ניגשתי לחבק אותו. אולי זה יישמע מעט "דביק", אבל גם הרגשתי לחלוחית בעיניים. רז חזן הוא לא סתם סיפור סינדרלה. מדובר בבחור שעבר מסלול חיים מורכב, בעייתי ולא שגרתי, ובמקום לבחור לעלות על המסלול הבטוח, לעולם עמוס בבעיות עם עתיד רע ומר, הוא החליט לעשות טוויסט בעלילה ולדהור לכיוון אחר, הכל בצניעות, בענווה ובראייה מפוקחת". (שי מלול בעיתון "המגזין").

נזרק לרחוב בטרם סיים בית ספר יסודי

רז נולד וגדל באשדוד, הוא גדל בבית חילוני, ולמרות שהסבא שלו היה צדיק גדול, (הרב יצחק חזן, מחבר שו"ת יחווה דעת), הדת הייתה רחוקה מאוד מהם. "קידוש עם טלוויזיה דלוקה בשבת". כבר בשנותיו הראשונות בבית הספר, היה הוא מגיע לבית הספר יום כן ויום לא, גם כשכבר הגיע לכיתה, זה לא היה על מנת ללמוד, אלא כדי לעשות בעיות. פעמיים הוא נשאר כיתה, התגלגל מבית ספר אחד לשני, ובכולם היה אחד התלמידים הבעייתיים ביותר, אשר בקושי ביקר בין כותלי בית הספר. עוד בטרם סיים את לימודיו בבית הספר היסודי נזרק הוא אל הרחוב...

באותם ימים היה רז טרוד בעיקר בעולם הכדורגל, ושיחק לצידם של שי רביבו ומאסי דגו, בקבוצת נערים א' של אשדוד. הוא נחשב לכישרון גדול, אך לא הצליח לפתח קריירה של שחקן מקצועי, כמו יתר חבריו הנ"ל, כל זאת עקב ההתנהלות הבעייתית שלו, והבחירה ללכת למסיבות ולבילויים מיותרים עם החברים. גם על השירות הצבאי דילג רז, הצבא פשוט הבין שכדאי לו לוותר עליו.

הוא חלם לעבוד ולחסוך כסף כדי לפתוח עסק, אלא שבגיל 19 עבר הוא תאונת דרכים, בזמן שהיה שליח פיצה, וסבל מחבלות חמורות (פריקה בכתף, שבר ביד, מכה בראש). כעבור מספר שבועות, חבר קרוב של רז פנה אליו בהצעה, לנסוע יחד לכותל, במסגרת המרכז לצעירים "ילדי שגיא ויעקב", הפועל באשדוד. הנסיעה הרוחנית, דברי התורה שנאמרו במהלך הנסיעה, וההתנהגות האצילית והחברית של החבר'ה, ריגשו ביותר את נפש הנער, ומאותו היום החלה התפנית בחייו. "עד אותו יום מעולם לא התפללתי", מספר הרב חזן בהתרגשות, "נכנסתי למקום, ומשהו משך אותי פנימה, כי לא הייתה אווירה של לחץ, אף אחד לא ביקש ממני לעשות משהו שאני לא שלם איתו, לאט לאט התחזקתי, הכרתי את הרב אילן גוזל, והוא הפך לאבי הרוחני".

פרפרים בבטן בנסיעה לישיבה

לאחר שנה של התחזקות ובילוי יומי ב"ילדי שגיא ויעקב", רז החליט שהוא רוצה ללמוד בישיבת "מחנה ישראל" בירושלים. "בדרך לירושלים", מספר הרב רז, "היו לי פרפרים בבטן. 'כיצד אצליח בלימודים הגבוהים בישיבה, בו בזמן שאיני יודע קרוא וכתוב כמו שצריך'. אבל כל הדרך חיזקתי את עצמי,  שבעזרת השם אצליח. וקיבלתי החלטה נחושה, שאני בא לישיבה במטרה להיות... תלמיד חכם". היום הרב רז יכול לרשום 'וי' גדול, ליד משימתו שהוכתרה בהצלחה. "אין דבר העומד בפני הרצון". הרה"ג אהרון בן פורת שליט"א, משגיחה הרוחני של ישיבת "מחנה ישראל", מציין: "כבר בשלביו הראשונים - ההתאקלמות שלו הייתה נדירה, הוא ישב ולמד מסביב לשעון, היה רעב וצמא ללמוד עוד ועוד. עם בואו לישיבה ידענו שהוא יגיע רחוק, למרות תנאי הפתיחה הפחות טובים שלו לעומת בחורים אחרים".

 

   רז חזן (בחולצה החומה) בימיו הראשונים במרכז לצעירים"ילדי שגיא ויעקב"

בגיל 21 הרב חזן התחתן עם בחורה ממשפחה דתית מבני ברק, רעייתו עובדת כגננת, ובכך מאפשרת לו ללמוד תורה בכולל. "אנחנו אומנם חיים במינימום, בצמצום, אבל חיים בשמחה ובאושר", אומר הרב חזן. לזוג ילד בן שלוש וחצי. לפני שנתיים, החליט רז לגשת לתחרות היוקרתית והקשה "חידון ההלכה העולמי", המשודרת מידי שבוע בתחנת הרדיו "קול ברמה". השאלות בתחרות הארוכה נסובו סביב הלכות ברכות, הנחשבות להלכות קשות ומסובכות. על המשתתפים להיות בקיאים במאות סעיפים ותתי סעיפים של הספר הידוע "משנה ברורה" בעל פה, כולל המחלוקות שבכל פרט, שמות החולקים, ופסק ההלכה. עם ציון הסעיף או התת סעיף שבו נכתבה ההלכה. כל זה במסגרת השבת תשובה הלכה למעשה, לשאלה מסובכת המוצגת בפני המתמודדים.  

מדובר בתחרות יוקרתית, אליה ניגשו בתחילת הדרך אלפי מתמודדים, ולאחר כמה סינונים, רק 21 אברכים בלבד זכו לעלות לתחרות בשידור חי, כשהרב חזן נמנה עמהם. במשך 5 חודשים התקיימה התחרות המאתגרת בשידור חי ב"קול ברמה". התוכנית שודרה אף באינטרנט, וזכתה לחשיפה ברחבי העולם. 21 המתמודדים השיבו על שאלות מורכבות, כאשר בכל תוכנית נשרו שני מועמדים, ולשלב חצי הגמר העפילו שבעה מתמודדים. בשלב זה, התרחשה דרמה לא קטנה, כפי שמספר לנו הרב חזן: "בשלב חצי הגמר אמורים להיבחר שלושה מתמודדים בלבד. והנה, אני נבחרתי, אבל היו עוד שלושה מתמודדים, שכאשר הגיעה שעת סיום התוכנית היה ביניהם תיקו. האחראים על התוכנית לא ידעו מה לעשות. ואז פנה אלי השדרן אבי מימרן בשאלה, אם אני מוכן שיתמודדו בשלב הגמר ארבעה מתמודדים? הסכמתי, למרות שהיה בכך סיכוי שאפסיד את הפרס הכספי, מאחר שישנם רק שלושה פרסים בלבד. (בגלגול הקודם שלי, בהיותי חילוני, בחיים זה לא היה קורה. המושגים שלנו היו הפוכים לגמרי: 'מי שמוותר הוא פרייאר', 'כל דאלים גבר' וכדומה). תראה! דווקא בגלל שוויתרתי – הרווחתי. בתחילת הגמר הודיעו ברדיו, שישנם ארבעה מתמודדים ושלושה פרסים. אנשים תרמו כל כך הרבה כסף, עד שנאסף סכום כסף גדול יותר למקום הרביעי מאשר הפרס המיועד למקום הראשון. מאחר שלא יתכן שכך יקרה, לכן הגדילו את הפרס הראשון מעשרת אלפים שקל לחמש עשרה אלף שקל. ואני שזכיתי במקום הראשון, הרווחתי פרס גדול יותר בזכות הוויתור"...

"כל הגוף שלי רעד, איך הגעתי למקום הזה?"

לאחר ההכרזה על הניצחון הגדול של הרב חזן, עשרות חברים מ"ילדי שגיא ויעקב", שהגיעו למעמד המרגש, פרצו בשאגות שמחה, וריקודים ספונטניים, והניפו את המנצח על כתפיהם. אחיו של המנצח ביקש את המיקרופון, ותיאר בשידור חי את מסלול חייו של הרב חזן, עם מסר ברור – כל אחד יכול להשתנות ולהצליח בחיים.

הרב חזן מספר דברים מרגשים ומיסטיים שהתרחשו במהלך התחרות ולאחריה: "באחד מימי אלול, ביום ההילולה של ה"חפץ חיים", (מחבר הספר "משנה ברורה" עליו נבחנו), הדלקתי נר לכבוד הצדיק. ועשיתי גורל בספר תהילים לגבי התחרות. נפתח לי פרק פ"ז בתהילים "לבני קורח מזמור". חשבתי לעצמי: 'מה זה קשור אלי?'. ואז אני רואה את פסוק ב': "אֹהֵב ה' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב". וידועה דרשת הגמרא (ברכות ח, א)על פסוק זה: "אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות". דבר נוסף, ביום בו התקיים מעמד הגמר, התפללתי בדמעות להקב"ה, וזעקתי לעברו: "מאיפה הוצאת אותי?!, איך הגעתי למקום הזה?!" כל הגוף שלי רעד, והרגשתי עד כמה האמונה בדרך וההתחזקות יכולים להוציא את האדם מהמקומות החשוכים ביותר. לאחר הזכייה, הרב אילן מ"ילדי שגיא ויעקב" הזמין אותי לקבל פרס אישי, זה היה ביום של המימונה, במעמד רבנים נכבדים, ובראשם כבוד הראשון לציון, הרה"ג שלמה משה עמאר שליט"א. אמרתי להם בערב הזה: 'תעירו אותי! אני מרגיש כמו בחלום. לפני שבע שנים ישבתי כאן בקהל הזה, לא ידעתי להניח תפילין, לא מכיר תפילות, והיום... אני דורש לצידם של רבנים גאונים".

סיפורו המרגש והמעורר של הרב רז הכה הדים באשדוד החרדית והחילונית כאחד. כתבה נרגשת הופיעה בעיתון החילוני "המגזין" היו"ל באשדוד והסביבה. (את פתיח הכתבה הבאנו בתחילת הדברים). מוריו של הרב רז באותם הימים, הביעו באוזני אביו את התפעלותם. ולסיום הרב רז מפציר בנו לחדד את המסר: "אני מבקש! שתדגיש את ההבדל שבין החינוך החילוני לחינוך החרדי: בבית הספר החילוני ישנה הרבה צביעות. לדוגמא, בבית הספר החילוני אומרים שאסור לקלל, אבל הבילוי של כל הילדים והמורים זה במגרשי הכדורגל, והרי אין משחק בלי קללות. לא אהבתי את בית הספר, הלימודים והמוֹרָה, כי הכל זו צביעות. לעומת זאת, העולם החרדי קנה אותי, כי יש כאן אמת. הסתובבתי ברחוב החרדי, וראיתי מודעת "השבת אבידה" של מוצץ וכל מיני דברים, הייתי בהלם. התאהבתי בלימוד תורה, זה הסב לי הנאה ושמחה שאי אפשר לתאר, כי זה משהו אמיתי ונצחי. אני מציע לכולם "טעמו וראו כי טוב ה'...".