מלחמת "צוק איתן": המלחמה הדתית הראשונה בישראל

בני הקט בן השלוש, נבהל מאד מהאזעקות, והוא מתחנן אלינו שנקנה איזה שלט ("שמש" בשפה שלו) לכבות את האזעקות. עבורו, אם לא יושמעו האזעקות כבר נפתרה הצרה. לא מעניין אותו נפילת הטילים או איום המנהרות, כל הבעיה מסתכמת באזעקה מחרישת האוזניים, העולה ויורדת, ומרעידה את הלב. צוחקים? אז בואו נצחק על עצמנו. אנו חושבים שמחבלי החמאס ופעולותיהם האכזריות הם הם הבעיה, וכל שיש לעשות זה לפתור את בעיית הטרור. אך האמת היא, שעלינו לפתור את שורש הבעיה, עלינו לערוך חשבון נפש נוקב, מדוע ה' עשה ככה לארץ הזאת? מה חורי האף הגדול הזה? מדוע איננו כארצות הברית או שוויץ השרויים בשקט ושלווה? אחד מיסודות האמונה הוא הידיעה, שאין הקב"ה עושה דין ללא דין. האזעקות באות לעורר את לב האדם לתשובה, כפי שאומרת הגמרא (ברכות נט,א): "לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב". ולא על חינם נקראות האזעקות "צבע אדום", הן באו להורות, שעלינו לשוב בתשובה מהחטאים המשולים לצבע אדום, כלשון הפסוק "אם יהיו חטאכם כשנים [צמר צבוע בצבע אדום] כשלג ילבינו". כמו כן, תחושת חוסר האונים מול החמאס, מביא אותנו לשאת עיניים לשמיים, לבטוח בו יתברך בלבד, ולפשפש במעשינו.