סיפורי ניסים שארעו לשומרי השמיטה

בכל האזור ניזוקו הכרמים בסכום של כשמונה מיליון שקלים. אולם במושב בית עוזיאל שבו שומרים שמיטה כדת וכדין, על פי הוראתו ועידודו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, לא נפל אפילו לבלוב אחד, למרות שהברד החזק ירד שם כמו בכל האזור, והיה זה לפלא...

סיפר הרב שניאור זלמן רווח שליט"א: "בשנת השמיטה, תשנ"ד, ירד באזור המועצה המקומית גזר - ברד חזק וכבד מאד. כידוע, כאשר הברד יורד, הוא משמיד כל פריחה ולבלוב של העצים. ואכן, בכל האזור ניזוקו הכרמים בסכום של כשמונה מיליון שקלים. אולם במושב בית עוזיאל שבו שומרים שמיטה כדת וכדין, על פי הוראתו ועידודו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, לא נפל אפילו לבלוב אחד, למרות שהברד החזק ירד שם כמו בכל האזור, והיה זה לפלא... כאשר סיפרתי את הדברים לפני מרן זצ"ל שמח מאד, ואמר שזה ממש מה שנאמר בתורה "וציויתי את ברכתי". שאלתיו, הרי בזמן הזה שאין רוב ישראל בארץ ישראל, והשמיטה היא מדרבנן, הבטחה זו אינה תקפה, (סמ"ע חו"מ סי' סז סק"א)? השיב לי מרן זצ"ל: "בכל זאת, בזכות מסירות הנפש של החקלאים השומרים שביעית, זכו לנס הזה". (ילקוט יוסף שביעית בפתיחה).

על פלא נוסף שהתרחש במושב קוממיות בשנת השמיטה, מספר הרב בנימין מנדלסון, באיגרת שכתב: "בחודשים הראשונים של שנת השמיטה תשי"ט, היו בשדות - ירקות שנזרעו לפני השביעית, וצמחו בשביעית, אשר מותר לקוצרם בשביעית, ולאוכלם בקדושת שביעית. והנה, ביום שישי אחד בא ארבה לרוב - לכפרים הסמוכים, ואנשי מקומנו באו אלי בחרדה, שיש סכנה גדולה של אכילת כל הנזרע, על ידי הארבה. אמרתי להם: "נראה את ישועת השם בזכות שמירת השמיטה". והנה, בא מחנה גדול של ארבה עד לגבול קוממיות, וכשאך הגיע לגבולנו תכף הפנו לנו עורף, וכלעומת שבאו כן הלכו, ולא נשאר ארבה אחד בכל גבולנו, ולא הזיקו מאומה. כשסיפרתי זאת לרב מבריסק זצ"ל, אמר כי זה מופת שצריכים לספר ולפרסם ברבים". (שם).

מקור התמונה: smereka / Shutterstock.com