סיפור עוצר נשימה: קצין החיזבאללה התגייר ולומד בכולל בצפת

הוא היה נער צעיר שגדל בצל ארגוני הטרור בלבנון ■ מאסר ממושך בבונקר לבנוני על ידי החיזבאללה, לימד אותו להיכנע ולהתגייס לשורות החיזבאללה ■ בשקט ובהסתר הוא הדליף לישראל מידעים ביטחוניים סודיים במשך 14 שנה ■ אחרי שעבר דרך חתחתים, מצא עצמו עולה לישראל, מתגייר ומצטרף לתלמידי ישיבת אור יקר בצפת ■ לפניכם סיפורו המרתק והבלתי ייאמן של ר' אברהם סיני - איברהים יאסין, כפי שקראו לו אז.

"גדלתי בבית מוסלמי בלבנון", הוא פותח. "הבית בו גדלתי היה בית ימני, כלומר נגד הטרור ובעד הממשלה. טרוריסטים פלשתינים ששלטו על האזור, דאגו להציק לנו פעמים רבות בשל דעותינו. למרות הכל, המשכנו להיות נגד הטרור, ולא התחברנו לקיצוניות. כשהצבא הישראלי הגיע ללבנון ב-1982, קלטנו שהישראלים הם לטובתנו, לצד הימין בלבנון, ונגד הטרור והפלסטינים. לא רציתי את כל הטרור שהיה עד אז, והישראלים העניקו לנו את החיים הכי טובים שיש, מכל בחינה. כל מי שלא אהב את הטרוריסטים ורצה לחיות בשלום, קיבל את זה בשמחה. בערבית יש אמרה: 'כשהשכן שלך שבע – גם אתה תהיה שבע'".

עם הזמן, הוא נקשר לחיילים הישראלים. "התחברתי אליהם. הישראלים שם היו אנשים טובים, מבקרים אצלנו, עוזרים, ונותנים מזון ומים. הם באו לטובתי ואני מצידי חשתי שאני חייב להחזיר להם. לכן, אם ראיתי מחבלים או טרוריסטים, הייתי מעביר מידע לישראלים ומשמש כ'מודיע'. בזמן הזה, כמובן, בעיני הטרוריסטים הייתי בוגד ומרגל".

"בשנת 1983, התחיל החיזבאללה לבצע פיגועים כמו הפלשתינים. החיזבאללה התחיל להציק למשפחתי יותר ויותר, כי כמובן ידע את דעותינו הידועות. ב-1985 חיזבאללה ניסה ממש להרוג אותנו, ואז ברחנו לדרום לבנון, לכפר בו היה בסיס של הצבא הישראלי ששלט באזור. ביום היינו נמצאים בשטח ובאזור שלנו, ובלילה ישנים במקום מוגן, מהפחד. כך זה נמשך, עד שיום אחד החיזבאללה עשה לנו מארב בתוך הבית, ואני ואבי ושניים מאחיי נחטפנו. כלאו אותי בבונקר מתחת לאדמה, ושם שהיתי שנה שלמה. היה לי קשה מאד בשנה הזאת. עינו אותי המון, חתכו בבשרי, והשיא היה כאשר רב המחבלים, עימאד מורנייה ימ"ש, שרף את בני התינוק בן 9 החודשים מול העיניים!! קשה לתאר את הקושי שעברתי שם".

סוכן כפול של החיזבאללה וישראל

בשנה הזו בה שהה סיני בבונקר, היה לו מעט זמן להרהר. "גדלתי בבית מוסלמי רגיל, אף פעם לא הייתי במסגד, ולא למדתי את הדת המוסלמית. בבונקר, מצאתי ספר קוראן, ואז התחלתי לקרוא בו, כדי לדעת מה יש לחיזבאללה למכור. אולי בכלל הם בסדר ואני לא. ואז להפתעתי גיליתי שכל מה שהם הטיפו, לא נמצא בקוראן. לא כתוב בו להילחם, ומה שכן כתוב בו, זה למשל, איך הקב"ה הוציא את אברהם אבינו מהאש, וכן את כל הניסים והנפלאות שהקב"ה עשה לעם ישראל ביציאת מצרים, ומתן תורה על הר סיני. באותה תקופה ידעתי שיש בורא לעולם: הוציאו אותי להורג פעמיים, ניסו לירות בי ולא יצא כדור – כי הקב"ה לא רצה שאני אמות. פעמיים בבונקר ניסיתי לתלות את עצמי – והחבל נחתך. נשבעתי אז לקב"ה שאני לא אעזוב אותו. ראיתי איך שהקב"ה אומר לי: "אני בראתי אותך, ואני אחראי עליך". בקוראן ישנה שאלה: "האם העולם יכול לברוא נשמה?". התשובה היא כמובן שלא. "אם העולם לא יכול לברוא נשמה", כתוב שם, "אז בוודאי שהוא גם לא יכול להוציא נשמה – אלא אם הקב"ה רוצה את הנשמה בחזרה, ואז הוא שולח שליח". כלומר, אם מחבל יהרוג אותי – הוא השליח להחזיר את נשמתי לקב"ה, משום שהוא החליט להרוג אותי ולא המחבל".

לאחר שנה, בסוף 1985, הוציאו אותו שוביו לחופשי. "יצאתי החוצה כאדם מאמין, והחלטתי לעשות מעשה, ולהתחבר לגרעין הקשה של החיזבאללה. בתחילה הם חשדו בי, אמרתי להם שכל הבעיות שהיו עם משפחתי היו רק עם אחיי, אז הם האמינו שאני שייך להם. כך היה זמן מה, עד שעליתי על חוליית מחבלים שתכננו פיגוע נגד בסיס הצבא הישראלי. שמעתי על כך והייתי אכול ספיקות. מצד אחד היה בי מה שאמר: 'כבר יצאת נקי מהחיזבאללה, אז מדוע ששוב תהיה חשוד?'. אבל החלטתי אחרת ועשיתי מעשה: באחד הימים שלאחר מכן, התחלתי לרוץ מרחק של 60 קילומטר, עד שהגעתי לצבא דרום לבנון הישראלי, שם נפגשתי עם הישראלים ממכריי, ומסרתי להם את המידע. אהבתי במיוחד אדם מסוים שהיה בא בזמנו לבית שלנו. נפגשתי איתו, והצעתי לעבוד באופן קבוע בשביל ישראל בתוככי החיזבאללה. כמובן, לא מקבלים מיד כל מי שבא, אלא בודקים אותו, וכך גם היה אצלי. במשך כמה חודשים בדקו אותי במבדקים שונים, ואז ביקשו שבאמת אתגייס לחיזבאללה, ושתלו אותי שם. הם הדריכו אותי בדיוק מה לעשות, וממש דאגו שאגדל בדרגות בתוך החיזבאללה".

"ראיתי בחלום את הרב שבסוף גייר אותי"

בנקודה הזו, סיני ממעט לדבר. מעט מאד מותר לספר ולפרט. "אני יכול רק לומר שמנעתי הרבה מבצעים של החיזבאללה, הצלתי בס"ד הרבה מאד חיילים, ומנעתי פיגועים. עשיתי המון באותן שנים. הקב"ה רצה שאצליח. אני זוכר את הפיגוע הראשון שמנעתי: היו אלו 150 מחבלים, מהם 80 מתאבדים, שהיו אמורים להיכנס לבסיס ישראלי, ולהרוג וגם לחטוף חיילים. אני ידעתי הכל על המבצע הזה, סיפרתי את כל המידע הזה למפעילי, וב"ה הכוחות שלנו הכינו את עצמם. הצבא הטמין להם מלכודות בדרך, עלה עליהם לפני שהם עשו את הפיגוע הזה, והרג רבים מהם".

במשך 14 שנים, מ-1986 עד לשנת 2000, סיני היה עמוק בתוך החיזבאללה, וסייע לישראלים במניעת עוד ועוד אירועי טרור. לאחר מכן הוא כבר החליט לעבור לישראל. "החלום שלי היה לעבור לכאן. ידעתי שאם אבוא לכאן, יהיה לי טוב". הוא לא ברח מלבנון, אלא סיכם מראש עם הצד הישראלי שיגיע עם משפחתו למחסום ושיכניסו אותו, וכך בדיוק היה. הוא ומשפחתו התיישבו בצפת. במשך 3 השנים הבאות, המשיך לסייע לצבא והפעם מהצד השני של הגבול, הוא שירת בשייטת ובעוד יחידות מובחרות מאד. "בעיני זרועות הביטחון הייתי עדיף על כל חייל אחר, מאחר שהכרתי על בוריו את השטח ואת האנשים".

בערב יום כיפור תש"ס, החל המהפך האישי. "הייתי, כאמור, אדם מאמין. ישבנו אז אשתי ואני במרפסת, וראיתי את שכניי הולכים לבית-הכנסת. אמרתי לאשתי: "מסגד היה עד היום לדעתנו הבית של הקב"ה, גם בית כנסת הוא הבית של הקב"ה, ברצוני ללכת לשם". התפללתי בבית הכנסת ביום הכיפורים כשאני עוד לא יהודי. מפה לשם התחלתי ללכת עוד ועוד, 'נדבקתי' בזה, בדרך של הקב"ה, וחשתי שזו האמת שלי. המשכתי עם זה הלאה ורציתי להתגייר, אך ראיתי שאף אחד לא רוצה לגייר אותי. גם גורמים רשמיים מטעם המדינה עמדו נגדי ואמרו: "אם תתגייר, נפסיק את ההכרה בך, ואת המשך שיתוף הפעולה איתך". ויתרתי על ההכרה בי מצד מדינת ישראל, אשר כללה בין היתר הזרמת כספים במזומן, מתן רכבים חדשים, ובית גדול ומפואר... הכל למען אמונתי בעם היהודי. ואחרי אינספור מאמצים ותקופה ארוכה, התגיירתי לבסוף אצל הרב שמואל אליהו, רבה של צפת".

במפגש הראשון עם הרב אליהו, אברהם סיני, אז עוד ערבי לבנוני, נתקף בהלם. "באותם לילות ארוכים בדרכים בלבנון, שאלתי פעם את הקב"ה: "מדוע אתה שומר עליי? הרי אני לא הולך למסגד ואני בכלל בוגד?!". באותו לילה, חלמתי חלום, שאני נכנס לבית עתיק, ורואה רב מזוקן שלוקח ספר מהספרייה. הבית הזה, היה לא אחר מאשר בית הרבנות בצפת. במעמד הגירות אמרתי לאשתי בהתרגשות: "זה הרב שראיתי אוחז בספר בחלום, וזה הבית שראיתי". אז שאלתי את הקב"ה למה הוא שומר עליי? והיום אני יודע למה: כדי לספר את כל הניסים והנפלאות של הקב"ה שעושה ושומר, כשכל מה שעשה לי – זה למען כל אחד ואחד מעם ישראל, לא למעני".

ר' אברהם סיני חי כיום בצפת עם אשתו ועם שבעת ילדיו, שניים מהם נולדו בישראל. ילדיו שירתו שירות מלא בצה"ל, ואחד מהם אף שימש קצין בחטיבת גולני במהלך מבצע 'צוק איתן'. הוא מרצה כיום בבתי כנסת ברחבי הארץ, ואף כתב ספר הנושא את הכותר 'השהיד מלבנון - משני צדי הגבול', שטרם ראה אור באופן רשמי, אך חולק במהדורה מוגבלת לחיילים במהלך מבצע 'עמוד ענן' לפני כשנתיים. "אנחנו העם הנבחר", אומר סיני בגאווה. "אנחנו עם חזק שלא מפחד ולא צריך לפחד. אנחנו ננצח בכל המלחמות, אבל הבקשה שלי היא להתאחד ולהיות ביחד".

צילום תמונה: אלימלך גרסטל