פרשת מסעי (שנת תשע"ו): האיש שגדל והתעצם ממסע חייו שהיו מלאים קשיים וייסורים!

מכירים את הרב אהרן מרגלית? סיפור חייו, מתאים מאד להגדרה "מסע". מדובר בסיפור מלא מאורעות וקשיים, אתגרים וחוויות לא נעימות. הוא חלה בפוליו בגיל שנתיים, יצא מזה בחיים בנס, ואיבד את יכולת ההליכה והדיבור. * כאשר הדלת מסתובבת הלוך וחזור, היא עורכת "מסע"?!... בוודאי שלא! היא נשארת, בסופו של דבר, באותו מקום.

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל (לג, א)

פרשת השבוע נקראת "מסעי".

אני רוצה להתבונן איתכם יחד, מה פירוש המושג "מסע"?...

האם כאשר הדלת מסתובבת הלוך וחזור, היא עורכת "מסע"?!...

בוודאי שלא! היא נשארת, בסופו של דבר, באותו מקום. היא לא נוסעת. – "מסע" הוא דווקא כאשר הנוסע מתקדם לאיזה מקום, הוא עוזב את מקומו הראשון במטרה לקבל משהו מהמקום השני, מה שלא היה יכול להשיג במקום הראשון. אולי להשיג פרנסה, אולי חוויות חדשות, לא משנה – הוא נוסע עם מטרה. אחרת, אין זה "מסע" אלא סתם סיבוב...

מה בני ישראל חיפשו במדבר סיני?... למה הם זזו שם כל הזמן ממקום למקום?...

מה היה להם ב"אלוש" שלא היה להם ב"דפקה"?...

אם אלוקים סתם רצה לשגע אותם ולטרטר אותם במדבר סיני – אז התזוזות של בני ישראל לא היו נקראות "מסעות". אולי היה אפשר לקרוא להם "סיבובים במדבר" – אבל לא "מסעות"!!! הם ערכו "מסע"!!! כל פעם הייתה להם מטרה חדשה!

מה הם רצו???...

*

"כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה:" (ירמיה ב, ב)

ירמיהו הנביא מודיע לעם ישראל, שה' יזכור לנצח את החסד שהם עשו איתו ביציאת מצרים – את זה שהם הלכו אחריו במדבר.

יש כאן דגש: לכתך אחרי!!!

עם ישראל "נסעו" כל פעם, אל מה – אל האלוקים!...

כל פעם עמוד הענן מצא לו מקום אחר, ובני ישראל היו צריכים ללכת אחריו. היה חסר להם את השראת השכינה, ואת זה הם חיפשו – ומצאו במקום השני והשלישי, וכן הלאה. הם רצו את השכינה, מצאו אותה ב"סוכות", אחר כך פתאום היה חסר להם, ואז הם מצאו את זה ב"איתם", בסוף גם שם היה חסר דבר, והם מצאו אותו ב"פי החירות"...

*

"משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות. אמר לו כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך"... (רש"י)

רש"י אומר יותר: ארבעים ושתים המסעות, היו למעשה – ארבעים ושתים חוויות!... בכל מקום הייתה איזו חוויה מיוחדת, אחרת לא היו מזכירים אותו!...

אם כן – הקב"ה רצה להעביר את עם ישראל ב-42 חוויות שונות. ארבעים ושתים ניסיונות! ארבעים ושנים דברים שונים שהיה חסר להם, והם נסעו כדי להשיג את אותם הדברים שרק קשיים וניסיונות יכולים לתת...

זהו אכן "מסע"!!! התקדמות מאתגר לאתגר, כל פעם עוברים שלב, מתקדמים, וכל מקום מהווה נקודת תחשיב בתוך הציון הסופי המשוקלל של החיים...

*

"מעשה אבות – סימן לבנים". רשימת מסעי בני ישראל שכתובה בתורה, מסתיימת בהגעה לגבול ארץ ישראל – אבל המסעות לא נגמרו עם הכניסה לארץ, והם ממשיכים עד היום.  כל אחד ואחד עובר מסע בחייו – והוא עובר ממקום למקום, מחוויה לחוויה, כל מיני סוגים של רגעים; שמחים ועצובים, קשים וקלים, רגילים ומיוחדים – כל רגע וכל חוויה, מלמדת את האדם עוד משהו.

האדם צריך לחפש משהו, כדי שנוכל לקרוא למסכת חייו "מסע". אם לא, אז יהיו חייו רק רשימה של סיבובים חסרי תוחלת, כמו ג'וק שנלכד בבקבוק.

לכן חשוב מאד, שתשאל את עצמך: לאן אני נוסע?... מה אני הולך לקבל מהשלב שלפני???...

בני ישראל חיפשו את השראת השכינה. הקב"ה לא שכח את זה לעולם – מומלץ מאד לחקות אותם: לחפש בכל רגע וכל חוויה, מאיזו בחינה היא מקרבת אותי אל האלוקים!...

*

מכירים את הרב אהרן מרגלית?

סיפור חייו, מתאים מאד להגדרה "מסע".

מדובר בסיפור מלא מאורעות וקשיים, אתגרים וחוויות לא נעימות. הוא חלה בפוליו בגיל שנתיים, יצא מזה בחיים בנס, ואיבד את יכולת ההליכה והדיבור. אחר שנים של ניתוחים מאמצים ופיזיותרפיה, הוא הצליח ללכת בעזרת קביים, ולדבר בגמגום נוראי. לאחר מכן לקח לו כמה שנים של עבודה נגד הגמגום, תוך כדי אתגרים ונפילות. אחר כך התקדמות בחיים תוך כדי התגברות על נכות וקשיים, ובסוף – מלחמה נגד מחלת הסרטן שתקפה אותו.

אבל הוא הצליח להתגבר על הכל, וכיום הוא מרצה מפורסם, שעובר ממקום למקום, ומלמד את הקהל באמצעות סיפורים מחייו הסוערים – מלוא חפניים של לקח וחכמת חיים. הוא כבר כתב אוטוביוגרפיה, והספר נהיה רב-מכר מיד עם צאתו. גם קומיקס בשלשה חלקים יצא לאור, וגם סרט, וכנראה יש לו עוד דברים בקנה – והכל רק בזכות חייו הקשים והמאתגרים. במבט לאחור, מתברר שהחיים האלו נועדו להכין, לחשל ולקדם, מרצה – שיהווה דוגמה לעוד עשרות אלפי איש, שייחשפו למסרים המעודדים שלו.

- אתם יודעים איך הוא קרא לספר שלו?...

"אתהלך"!!!... פשוט להתקדם הלאה!...