שאל את הרב: לקט שאלות ותשובות בענייני הלכה וייעוץ מאת הרב מנשה בן פורת שליט"א

לקט תשובות שהשיב הרב מנשה בן פורת כאן באתר זה במסגרת "שאל את הרב": האם צריך להמתין 6 שעות בין בשר לחלב, כשהורי מתנגדים לכך? בחורה שלא מתאימה לי בהתאמת המזלות, האם להתחתן איתה? האם מותר לרווק מבוגר לשמש כגבאי בבית כנסת? נפרדתי מארוסתי ומרגיש מדוכדך, מה ניתן לעשות? האם יש חשש יוהרא בהליכה עם חוט תכלת בטלית?

שאלה: המשפחה שלי (מטריפולי) שומרת בין אכילת עוף ו/או כבש לחלב 4 שעות, ובין בקר לחלב 6 שעות. האם אני צריך להחמיר לשמור בין בשר לחלב 6 שעות, או לא? אבי לא רוצה שאני אחמיר, וחושב שאם אני עושה את זה, אני קורא לו ולאבותינו רשעים.

תשובה: עליך לשמור 6 שעות בין בשר לחלב, גם בבשר עוף, כפי שההלכה קובעת. (שו"ע יו"ד פט,א; כה"ח שם, כ,כח; הליכו"ע ח"ז עמ' כט. הן אמת, שדעת הפרי חדש, שמחשבים שש שעות בשעות זמניות, ולכן בחורף שהיום קצר די בארבע שעות. וכנראה, שזה המקור למנהג אבותיך. אבל הפוסקים דחו סברא זו מהלכה, כמבואר בכף החיים שם אות ה. ועוד, שהפרי חדש רק היקל בחורף שהיום קצר, ואילו בקיץ שהיום ארוך, לשיטתו, יש להמתין יותר משש שעות. ואילו הוריך תמיד ממתינים ארבע שעות, וזה דלא כאף אחד מהפוסקים).

לא שייך לומר שאתה פוגע בכבוד אבותיך, שזה נאמר כשאתה רוצה להחמיר יותר מן הדין, בדבר שלא החמירו אבותיך, מה שאין כאן, שהמתנת שש שעות בין עוף לחלב, זה מצד הדין וכנ"ל. תשתדל לעשות שלא תהא פגיעה באביך, ושלא תהא מריבה במשפחה. ועצה טובה לי אליך, שתאמר לאביך, כדי לפייס את רוחו, שיש הבדל בין חו"ל לארץ, ואבותיך נהגו כהוגן בגלל שהיו בחו"ל, אבל כאן בארץ ישראל, שזה מקומו של מרן הבית יוסף, מעתה עלינו לנהוג כמרן.

שאלה: לאחר זמן רב של חיפושים אחר בת זוג, מצאתי בחורה שמאוד יכולה להתאים לי. נפגשנו כבר עשר פגישות... העניין הוא, שכעת בדקתי את המזלות שלנו, וגליתי שאני מים והיא אש, וראיתי את הכתוב באתר לגבי ההתאמה ביניהם, ונבהלתי... אני טרוד מאוד ולא יודע מה לעשות, יש איזו שהיא תשובה של אחד מגדולי ישראל בנושא?

תשובה: באופן חד משמעי אומר לך בשם כל גדולי ישראל, ובראשם מורנו ורבנו, מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאין להתחשב לגבי השידוכים בהתאמת המזלות. וכבר ראינו עשרות מקרים, שלפי הטבלה של "התאמה זוגית על פי המזלות" הם לא היו מתאימים, והם נישאו, וברוך השם מצליחים. הוריתי למנהלי האתר, להסיר את הטבלה הזו, כיון שזה מבלבל אנשים. וכך הם עשו.

שאלה: האם מותר לאדם שאינו נשוי, ואינו מתכוון גם להתחתן, שעבר כבר את גיל השישים, לשמש כגבאי בבית כנסת? ומה על המתפללים לעשות במצב כזה? ואין איש פוצה את פיו!

תשובה: אין איסור לרווק להיות גבאי בית הכנסת, רק לגבי שליח ציבור לימים נוראים או בתעניות ציבור, וכן לגבי חזן קבוע, מקפידים לקחת נשוי. (רמ"א תקפא,א; שו"ע נג,ד ותקעט,א). ואפילו לגבי חזן, אם ישנו תלמיד חכם רווק, ועם הארץ נשוי, מעדיפים את התלמיד חכם, כי העיקר זה מעשיו וגדלותו בתורה של האדם. (יחו"ד א, נב).

שאלה: בתקופה האחרונה נפרדתי מארוסתי. כמו כן אני חווה קשיים ודכדוך בכל התחומים. מה ניתן לעשות? אשמח לעצות.

תשובה: זה טבעי שאחרי פרידה מהארוסה מרגישים קושי ודכדוך. אל תיבהל מההרגשות האלה, המתן בסבלנות וזה יעבור. הזמן הוא התרופה הטובה ביותר לזה. תלמד כל יום 20-30 דקות בספר "חובת הלבבות" שער הביטחון. ובטוחני שעל ידי לימוד זה תצא מכל הדכדוך והכעס. בדוק ומנוסה! תלמד במהדורת "לב טוב", כי סגנון הלשון של "חובת הלבבות" הוא קשה להבנה, ובמהדורה זו  תורגמו דברי "חובת הלבבות" לשפה עכשווית.

שאלה: האם אפשר להטיל תכלת גם בטלית גדול (בציבור הדתי לאומי הדבר יותר נפוץ), באזור שלנו יש כמה רבנים ששמים גם בטלית גדול. והטענה הנשמעת היא, שיש גם רבנים גדולים ששמים תכלת זו, ופעם לא ידעו עליה יותר מדי. אם לא, מה הדין לגבי הישיבה בה אני לומד, שכחצי מהתלמידים וגם חלק מהרבנים שמים תכלת, וראש הישיבה לא מתנגד, האם שם אוכל לשים?

תשובה: אקדים ואומר, דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, שאין צורך בימינו לשים תכלת בטלית, (עיין במש"כ בכה"ח יו"ד ריש סי' קיח), וכך היה מנהגו. ודעת מרן הגר"מ מאזוז שליט"א, שכדאי לשים פתיל תכלת בטלית (בית נאמן גיליון מס' 17). מכל מקום, לכל הדעות תוכל להטיל תכלת גם בטלית גדול, הן במקום מגוריך והן בישיבה, ואין לך לחוש בזה משום יוהרא [-גאווה].

מקורות וביאורים: כתב בשו"ע (לד,ג) לגבי הנחת תפילין של ר"ת: "לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות". והסביר המ"ב (ס"ק יז) משום חשש יוהרא. וכן כתב בחזו"ע (שבת א' עמוד כז), שכיון שעכשיו נוהגים כולם ללבוש בגדים שחורים בשבת, הרוצה ללבוש בגדים לבנים בשבת, אינו רשאי, משום יוהרא. אמנם, במקומך שיש שנוהגים להטיל תכלת גם בט"ג, אין חשש יוהרא, וכמ"ש בבאר היטב (לד,ו) בשם ברכי יוסף, שבזמנינו אין לחוש ליוהרא בהנחת תפילין של ר"ת, כיון שרבו תופסי התורה ומקצת בעלי בתים שמניחים תפילין דר"ת. (וע' בב"י סי' כד, שדי שקצת בני אדם נוהגים להחמיר, שלא יחשב כיוהרא. ודלא כמ"ב שם ס"ק טו).

זאת ועוד, דעת פתח הדביר (קמו,ג), שבמקום מחלוקת הפוסקים, החש לשיטה המחמירה אין בו משום יוהרא. ע"ש באריכות. וכן פסק בכה"ח (שם אות כב, וסימן קמז סוף אות ב). והרי פה י"א שחובה להטיל תכלת בציצית. אלא שזה דלא כהנודע ביהודה (או"ח סי' ח), והמ"ב (קמז,ב) שחששו ליוהרא בהחזקת עמודי הס"ת ללא מטלית, אע"פ שלדעת הב"י והב"ח (שם) אסור מן הדין לעשות כן.  וכבר העיר זאת בכה"ח (שם סוף סק"ב).

וכן ראיתי בשו"ת מקור נאמן, ששאלו את מרן הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א, מדוע פעם נהג לשים פתיל תכלת בט"ג רק בשבת, ועתה נוהג גם בחול? והסביר כיון שעכשיו הטלת תכלת בציצית נפוצה, ממילא כבר אין לחוש בזה ליוהרא. שוב ראיתי בשו"ת יחוה דעת (ח"ב סוף סימן א) שכתב, שאין לבני אשכנז לחוש ליוהרא כשמוציאים הציציות לבחוץ, משני הטעמים הנ"ל, גם משום שיש בזה מחלוקת הפוסקים, וגם משום שהאשכנזים נהגו לצאת עם ציציות בחוץ.