שאל את הרב: לקט שאלות ותשובות בענייני הלכה וייעוץ מאת הרב מנשה בן פורת שליט"א

לקט תשובות שהשיב הרב מנשה בן פורת כאן באתר במסגרת "שאל את הרב": האם מותר להשרות בשבת חסה של גוש קטיף במים ? מה מברכים על דייסה? התבלבלו לי תבניות התנור, ואיני יודע מה בשרי ומה חלבי. מה עושים? אם אני אופה ג'חנון או מלאווח או כובאנה, האם אני חייבת בהפרשת חלה? ומה מברכים על זה? וההבדל בין אשכנזים לספרדים לגבי הדלקת נרות שבת.

שאלה: שלום כבוד הרב, האם תוכל לענות לי בצורה מפורטת, האם מותר להשרות בשבת חסה של גוש קטיף ? כבר כמה שבתות שיש לנו ויכוחים בנושא, ורציתי לשמוע את ההלכה בזה.

תשובה: אסור להשרות בשבת חסה של גוש קטיף במים, כדי להסיר את העפר שעליה ו/או את החרקים שנדבקו על העלים. ורק מותר לשטוף פירות וירקות מן האבק או העפרורית שעליהם, או מחומרי הריסוס שעליהם, על דעת לאוכלם לאלתר. באופן שאוחזם בידו ומשפשפם תחת ברז מים, או בתוך גיגית מלאה מים. (הליכות עולם ח"ד עמ' פה. לוית חן סימן בן. ומבואר שם טעם החילוק: השריית פירות במים נראה כבורר, שבא להפריד העפר מהפרי, משא"כ בשטיפת הפרי במים אינו נראה כבורר אלא כפעולת ניקיון בלבד. זאת ועוד, כשאני תופס את הפרי ביד, אני בורר אוכל מתוך פסולת, כי האוכל נשאר בידי, משא"כ בשריית הפרי במים, נחשב למפריד פסולת מאוכל, כיון שהפסולת עולה למעלה).

שאלה: מה צריך לברך על דייסה?

תשובה: אם הדייסה סמיכה שלא שותים אותה - ברכתה מזונות, ואם אכל כזית (30 גרם) מברך באחרונה ברכת "מעין שלוש". ואם הדייסה דלילה ששותים אותה - ברכתה שהכל, ואם שתה רביעית (81 מ"ל) בבת אחת, מברך לאחר שתייתה "בורא נפשות". (שו"ע רח,ו; וראה בעלון בית נאמן מס' 37 אות ד, ובשו"ת אור לציון ח"ב מו,מד ובהערה שם).

שאלה: האם ניתן להשתמש בתבנית של תנור אפייה לבשר ולחלב לאחר הגעלה במים רותחים, או שחייב ליבון באש, או שאין לה תקנה, וחייב תבנית אחת בשרי ואחת חלבי?

תשובה: תבנית בשרית שרוצים להופכה לחלבית או להיפך, די לה בהגעלה בלבד. ואע"פ שאפו בה דברים יבשים ללא רוטב, אין צריך ללבנה באש, כיון שהיא בלעה דבר המותר באכילה. (שו"ת יביע אומר ח"ו חיו"ד סי' י אות ב). ובני אשכנז מחמירים שלא להכשיר כלי, ולהופכו מבשרי לחלבי או להיפך, ורק אם מגעילים את הכלי מחמץ לכבוד פסח, יכולים הם להשתמש בהגעלה זו כדי לשנות הכלי מבשר לחלב או להיפך. (שו"ת יביע אומר ח"ג יו"ד סי' ד).

אבל זה לא מציאותי מה שאתה רוצה לעשות, וכי בכל יום-יומיים תלך להגעיל את התבנית מבשר לחלב ושוב מחלב לבשר? לכן הפשוט ביותר לקנות תבנית חלבית ותבנית בשרית. וגם התנור צריך להיות עם שני תאים, האחד בשרי והאחד חלבי. (שו"ת יביע אומר ח"ה יו"ד סי' ז).

שאלה: התבלבלו לי תבניות התנור, ואיני יודע מה בשרי ומה חלבי. מה עושים? חייב לקנות תבניות חדשות?

תשובה: עליך להגעיל את התבניות במים רותחים ואז תוכל להשתמש בהן. והדבר מותר גם לבני אשכנז. או שתזרוק אחת מהתבניות, ואז תוכל להשתמש בתבנית שנשארה לך לבשר או לחלב גם מבלי הכשר. (בתשובה כתיבת יד שתפורסם בירחון "יתד המאיר" בעז"ה בקרוב הארכתי בזה).

שאלה: אם אני אופה ג'חנון או מלאווח או כובאנה, האם אני חייבת בהפרשת חלה? ומה מברכים על זה?

תשובה: אם מבשלים/מטגנים את העיסה בקדירה או במחבת שיש בה מרגרינה או שמן, באופן שמכסים את הקדירה היטב, והעיסה מתבשלת מחמת האדים החמים - העיסה פטורה מהפרשת חלה, וברכתה "בורא מיני מזונות". ואפילו אכל שיעור קביעות סעודה (216 גרם) עדיין מברך "מזונות" לפני האכילה, ו"מעין שלוש" בסוף האכילה. שדינה כדין עיסה מבושלת או מטוגנת. (בשו"ע או"ח קסח,יג הביא ב' שיטות לגבי ברכת עיסה מבושלת, אבל ביו"ד שכט,ג חזר בו מרן, וכתב בסתם שעיסה מבושלת פטורה מחלה, וממילא ברכתה מזונות. וכמו שהעיר בזה בשו"ת אור לציון ח"ב יב,ה בהערה. ועי' בזה בשו"ת יחווה דעת ח"ה סי' נג. ובאוצר דינים לאשה ולבת עמ' תרצג ודוק).

אבל אם אופים את העיסה במחבת שיש בה מרגרינה או שמן, ולא מכסים את המחבת, או שאופים את העיסה בתנור - יש להפריש מהעיסה חלה בברכה. והאוכלה מברך לפני האכילה "בורא מיני מזונות", ואם אכל 30 גרם ויותר, מברך בסוף האכילה "מעין שלוש", אבל אם אכל שיעור קביעות סעודה (216 גרם), נוטל ידיו בברכה, ומברך "המוציא" וברכת המזון. שדינה כדין עיסה שלשה בשמן ואפאה בתנור. (עי' בספר הלכה ברורה ח"ח עמ' תפח, שעה"צ אותיות קלה,קמז;  ברכת ה' ח"ב פ"ב אות לג; בשו"ע המקוצר של הרב רצאבי, חול סי' לד סי"א).

שאלה: אישה אשכנזייה שהתחתנה עם ספרדי, כשמתארחים בשבת אצל הוריה, האם מותר לה לברך על הדלקת נרות במקום שאמא שלה מדליקה, בתנאי שהבת תברך ראשונה ולאחר מכן אמהּ?

תשובה: נלע"ד שאפשר לעשות כמו שכתבת. (הספרדים נוהגים כדעת מרן השו"ע רסג,ח, שאין לברך על נרות שבת באופן שקדמה אישה אחרת והדליקה באותו מקום, שאין מברכים על תוספת אורה. והאשכנזים נוהגים בזה כדעת הרמ"א, ומברכות על תוספת אורה. עי' ברכ"י שיו"ב רסג,ג, ומ"ב רסג,לז, וחזו"ע שבת ב עמ' קצד. והנה, אע"פ שאישה זו עליה לנהוג בכל ענייניה כבני ספרד, כיון שבעלה ספרדי, ועליה ללכת בכל ההלכות כמנהג בעלה, כמבואר בשו"ת יביע אומר ח"ה סי' לז. אבל כיון שאימה אשכנזייה, היא יכולה לברך אחר הדלקת בתה על תוספת אורה, כמנהג בני אשכנז. וכיו"ב כתב בשו"ת רב פעלים ח"ב סי' נ. עי"ש).