תחקיר ערוץ 2: תופעה, ילדים חילונים בחינוך דתי

הם מגיעים ממשפחות חילוניות, אבל הוריהם החליטו לשלוח אותם למסגרות חינוך דתיות. את החששות החליפה שביעות רצון גבוהה מהחינוך לערכים, לצניעות ולמורשת. סיכום עיקרי הכתבה ששודרה לאחרונה בחדשות ערוץ 2

שלושת אחיה הגדולים של תאיר חסון, תלמידת כיתה ג´, למדו בבתי ספר חילוניים. ההורים שלהם מכירים את המערכת הזו מקרוב. גם את תאיר הם רצו לשלוח לבית ספר חילוני בכיתה א´. אבל הפעם, משום מה, האופציה התורנית קרצה להם הרבה יותר. "התלבטנו מאוד", מספרת אמה של תאיר, מוניקה חסון, בכתבה מיוחדת ששודרה בחדשות ערוץ 2 אודות משפחות חילוניות שרשמו את ילדיהן בבתי ספר דתיים. "הלכתי שלוש פעמים לבית הספר הזה, ומאוד התלהבתי. ואז קניתי תלבושות וקיבלתי רגליים קרות. שלוש פעמים תרמתי את התלבושות האלה. בפורים אמרתי: ´זהו, אני רושמת אותה לבית הספר הזה´".
 
מאז עברו שנתיים, וההורים שלמים עם ההחלטה שלהם יותר מתמיד. "אני יכולה להראות לכם משהו שמאוד התלהבתי ממנו בבית הספר הזה: מחברות חומות", אמרה מוניקה לכתבת ערוץ 2. "זה משהו שהיום כמעט ולא קונים, היום הכל זה מותגים. אנחנו הלכנו בתחילת השנה וקנינו מחברות ממותגות, כמו שהיא אוהבת. כשגיליתי שבביה"ס מבקשים מחברות חומות בלבד - הייתי צריכה להחליף אותן. עם ההחלפה קיבלתי זיכוי של 45 ש"ח".
 
אבל לא רק החינוך לערכים, לצניעות ולמורשת משחקים כאן תפקיד. "מעבר לנושא הדת, הטיפול בילד או שימת הלב לילד בבית הספר הדתי היא הרבה יותר פרטנית", מוסיף אביה של תאיר. "כלומר, המעורבות של תאיר, המעורבות של המורים וגודל הכיתות, שהן קטנות יותר - דרך כל אלה, הילד מקבל מבחינתנו תגמול הרבה יותר גדול עבור שעות הלימוד שבהן הוא נמצא במערכת".
 
אם נדמה לכם כי הסיפור של תאיר הוא מקרה יחיד במינו, בוודאי תתפלאו לגלות שזוהי תופעה חדשה הצוברת תאוצה בחברה הישראלית: יותר ויותר הורים חילוניים בוחרים להוציא את ילדיהם מבית הספר החילוני שבו הם לומדים, ולהעביר אותם לבית ספר דתי, או לחילופין מעדיפים מלכתחילה להכניס את ילדיהם לבית ספר דתי מאשר לשערי בית ספר חילוני. גם במשרד החינוך הנושא כבר מוכר ומורגש מאוד: בשש השנים האחרונות גדל החינוך הממלכתי דתי ב-8%. במשרד החינוך מעריכים שחלק מהעלייה הזו מיוחסת להצטרפות של משפחות חילוניות.
 
לכאורה, הדבר מעורר תהיה ומעלה שאלות רבות: כיצד אנשים שמגדירים את עצמם כחילונים לחלוטין, אינם שומרי תורה ומצוות, מחליטים לעשות שינוי משמעותי, בחייהם ועוד אחד כזה שנוגע לחיי ילדיהם היקרים להם ביותר?
  
"לפחות יש עוד מערכת חינוך שעדיין עובדת"
 
אור לומד בכיתת ב´ בנים בביה"ס הממלכתי דתי "שילה" בהוד השרון. כשהגיעה העת לשלוח אותו למערכת החינוך, הוריו החילוניים חיפשו עבורו משהו אחר. כשכתבת חדשות ערוץ 2 ביקרה בביתם, אי אפשר היה לפספס את אביו של אור, ציון, כשהוא מביט בגאווה בסמל בית הספר המתנוסס על גבי חולצתו של אור עם הסיסמה: "לחנך באהבה ולגדול באמונה". " זה אומנם רק סמל, אבל הוא אומר הכל", אומר ציון. "זה בדיוק מה שזה: לחנך באהבה ולגדול באמונה", הוא מסביר, "דיברתי השבוע עם חבר שאמר לי: ´תשמע, מערכת החינוך בישראל קרסה. לפחות יש עוד מערכת חינוך אחת שעדיין עובדת. לא צריך לספר, רואים כל יום בטלוויזיה את כל מה שהולך בבתי הספר האחרים". אשתו שמרית מוסיפה: "קודם כל, דרך ארץ קדמה לתורה, וזה העניין פה. אני מרגישה שמחנכים את הילד שלי בבית הספר הזה אחרת: ללמוד לכבד, לאהוב, לתת, לעזור. זה יהיה חלק מהלימוד". אמו של אור מדווחת בנוסף על שינוי תפיסתי שחל בילד: הוא מקבל רגישות וחוש ביקורת נכון לסובב אותו. "הוא יכול למשל ללכת ברחוב ולראות אדם שפלג גופו העליון חשוף, והוא אומר שזה לא צנוע. הוא גם כמה פעמים ביקש מאיתנו שנעשה ארוחת שישי בבית ולא אצל הסבתות, כדי שלא ניסע בשבת".
 
את האלימות שציון שמע עליה, אור חווה על בשרו בביה"ס הממלכתי הרגיל שבו הוא למד. אמו הרגישה חסרת אונים מול המערכת, ולמרות שמלכתחילה לא העלתה זאת על דעתה, בחרה גם היא באלטרנטיבה הדתית ברמת אביב. "בחינוך הלא דתי, מה שעומד לנגד עיניהם הם בעיקר התוצאות והמבחנים של הילדים - המספרים. בחינוך הדתי מה שעומד לנגד עיני אנשי החינוך זה קודם כל שהם יהיו בני אדם". אורי מוסיף: "החברה שם היא יותר נעימה, יותר כיף לי שם. הלימודים יותר רציניים, פשוט עדיף לי שם".
 
"יש לך חשש שהילד יגדל להיות גם דתי או יחזור בתשובה?", שאלה כתבת ערוץ 2 את אמו של אור. "לא, בכלל לא", השיבה. "אני חושבת שהוא נחשף ורואה דברים אחרים. קודם כל, שיחליט לעצמו מה יותר טוב לו. וחוץ מזה, אני חושבת שזה שילד הולך ולומד יהדות, תלמוד ומשנה, וזה מעשיר אותו - זה דבר נורא יפה. אני לא למדתי את זה. אני יושבת איתו לפעמים לקראת מבחן, או שהוא מכין שיעורים, ואנחנו לומדים את זה ביחד. אני חושבת שזה עולם מקסים, שאני בתור יהודיה וחילונית, נורא הייתי רוצה להיחשף אליו".

מקור: אפרת כהן, הידברות סופשבוע - מוסף שישבת