פרשת נשא: הדרכה להיגמלות מהתמכרות לצפייה בסרטי פונוגרפיה

הרב אברהם גמליאל, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך, עובד סוציאלי, ומנהל מחלקת רווחה, נותן הדרכה תורנית מתוך פרשת השבוע לדני הסובל מכפייתיות לסרטי זימה. על סוד ההתגברות, ועל שיטת הטיפול של הפסיכולוג הקליני הדגול, מילטון אריקסון, הרמוזה במילה אחת בפרשתנו, במאמר שלפניכם.

הרב אברהם גמליאל, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך B.S.W.. עובד סוציאלי, ומנהל מחלקת רווחה בזכרון יעקב. בעל תארים אקדמאיים רבים, ומרבה לעסוק בתורת הנפש.

אתר "יהדות נט" שמח להגיש לפניכם בכל שבוע מאמר הגותי על פרשת השבוע, בנושאים חברתיים ונפשיים, מפרי רוחו של הרב אברהם גמליאל.

המאמרים נכתבו ונערכו ע"י בנו, הסופר הרב שמעיה גמליאל.

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל. (במדבר ה, יב)

אל כבוד הרב אברהם גמליאל.

רציתי להציג בפניך את הבעיה שלי, שלדעתי היא משותפת גם לעוד אנשים רבים. הבעיה היא – כפייתיות לסרטי ... לא נעים לומר את שמם. אגיד רק שמדובר בסרטים מאד פרוצים. אני צופה המון בסרטים האלה.

ואל תחשוב שאני רוצה לראות את זה. הפוך!!! אני יודע שזה אסור, ומשחית את העיניים הרוחניות, ושאלוקים שונא את זה. אני יודע הכל!

אבל למרות זאת, אין לי הסבר איך – אני עושה את זה!... כמעט תמיד כשאני פותח את המחשב ואין מישהו נוסף בשטח, [וכך זה בדרך כלל], היד כמו מאליה נשלחת ומקליקה על המקשים בדרך לאתר המסוכן, והעיניים – רחמנא לצלן – מתמגנטות לסרטים הכל-כך שליליים...

הלב פועם בחוזקה, קול מסויים בפנים צועק לי: "אסור! אסור! אסור!" אבל בעל כרחי אני לא שומע לו. וכך אני צופה בסרט אחרי סרט, עד שמישהו מתקרב... וכל פעם אחרי שאני גומר – אני שונא את עצמי על מה שעשיתי. פשוט שונא! וכל פעם מחדש אני מחליט שיותר אני לא צופה בסרטים האלה, עד הפעם הבאה...

מה עושים?

ותודה מראש לכבוד הרב.

דני מהרצליה.

* * *

ובכן, השאלה של דני רמוזה בפרשת השבוע. בפרשה, התורה מדברת על דין הסוטה – אישה שלמרות אזהרת בעלה מסתתרת עם מאהב זר, ולא ידוע מה הם עושים יחד. התורה מציעה דרך מופלאה לברר את הספק: לוקחים את האשה לבית המקדש, היא שותה מים שנמחקה בהם מגילה עם קללות על תנאי, הקללה שטמונה במים נכנסת לתוך האשה, והיה אם היא אכן סטתה וחטאה – היא מתה במקום, אבל אם היא נקיה – לא קורה לה מאומה, והיא שבה לחיות עם בעלה באהבה. עד כאן הכל טוב ויפה.

אבל, יש בעיה קטנה: התורה כותבת את כל זה –לכאורה– עם שגיאת כתיב: "איש כי תשטה אשתו". 'תשטה' ב-ש' במקום 'תסטה' ב-ס'. למה?

עונים על כך חז"ל: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות"! כלומר, התורה טמנה כאן משמעות כפולה: האשה שהולכת עם זרים היא גם סוטה מבעלה, וגם שׁוטה, דהיינו: משוגעת.

אני מאד מבין את זה; מי שעושה עבירות כאלה, בדרך כלל הוא מוּנָע מתוך תאווה עיוורת, מבלי יכולת לשלוט על מעשיו. התאווה בוערת בו, והוא לא מסוגל להתגבר על עצמו, למרות שהוא יודע שהוא עושה שטויות וחטאים. זה מדהים, איך שבן אדם יכול לעשות משהו, שהוא עצמו לא רוצה – מבלי שמישהו יכפה אותו לכך!

הנקודה הזו משותפת לכל החוטאים למיניהם: מי שעובר עבירה אינו חושב על העתיד, על השכר והעונש ומה שיהיה לו בסופו של דבר, ולכן איננו עומד בניסיון. הוא לא משתמש בשכלו, ואז הוא דומה לשוטה שאין לו שכל.

זה נקרא להשתטות – "רוח שטות".

כמו כן, הלשון "רוח" מורה שזהו דבר רגעי, כמו "מצב רוח", דבר שבא ונעלם – כי אח"כ האדם יכול לבכות ולהצטער על מעשיו, ורק ברגע של הניסיון הכל פתאום נשכח... [נכון, דני?...]

* * *

אז הגענו למסקנה שהבעיה הזו כבר רמוזה בתורה, כמו כל הדברים בעולם שהם רמוזים בתורה. השאלה שלנו היא, איך לפתור את הבעיה! דני עדיין מחכה לתשובה...

–בואו ונראה האם גם את הפיתרון נוכל למצוא בפרשת השבוע.

מיד אחרי הדיבור על הסוטה, עוברת התורה לדבר על דיני נזיר. כידוע, נזיר הוא מי שקיבל על עצמו שלא לשתות יין ולא להסתפר, ועוד.

נשאלת השאלה: מה הקשר בין השניים? מפני מה סידרה התורה את ענין נזיר לאחר ענין סוטה?

גם על השאלה הזו ענו חכמינו ז"ל, וכך הם אמרו: "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה, יזיר עצמו מן היין". כלומר, שמי שרואה את האשה שסטתה תחת בעלה, צריך להיות נזיר ולקבל על עצמו שלא לשתות יין.

אנחנו רגילים להסתכל על חוטאים כמו על אנשים שלא מן היישוב. איך תגיב אם יתברר לך שזה שיושב לידך באוטובוס רצח פעם מישהו?... אתה תזדעזע, תסתכל עליו כמו על חיה טורפת או משוגע...

אבל, תחשוב רגע, הרי פעם הרוצח הזה היה נורמלי בדיוק כמוך! הסוטה הזו הייתה נורמלית בדיוק כמוך! רק מה, לאט לאט היא התדרדרה, ואז עשתה את הפשע ההוא. למה אתה בטוח שלך זה לא יקרה? אל תהיה בטוח! היום זו רק היא (הסוטה) – מחר תמצא את עצמך באותה בִּיצה.

לכן, אומרת התורה שאתה צריך לדאוג לעצמך כבר היום, ולהתנזר משתיית יין. 

למה דווקא יין? פשוט מאד: "מי גרם לה לעבירה? – יין!" רוב הצרות האלה מתחילות מכמה 'שוטים' מיותרים שהורדו בפאב, סיבוב קטן בראש, והתוצאה בלתי נמנעת...

ולכן צריך להתנזר מיין. להתנזר! לגמרי! לא רק להשתדל שלא להגזים – אלא לא לשתות בכלל! אפילו לא מיץ ענבים!... כדי לא ליפול, אתה לא יכול לסמוך על עצמך שתדע להזהר. גם הסוטה ההיא סמכה על עצמה, ונכשלה. חייבים להקצין כדי להיות בטוחים.

כך התורה מראה לנו איך האדם יכול לבטח את עצמו שהוא לא יחטא.

* * *

אם כן, אנחנו כבר יודעים שמי שלא סומך על עצמו, צריך פשוט למחוק מהחיים שלו את הדבר שמביא לידי חטא. כך בזמן התורה, אם אדם היה רוצה להיות בטוח שהוא לא יכשל בזנות, הוא היה מקבל על עצמו שלא לשתות יין, שהוא הגורם הגדול לחטאים כאלה.

בתקופה שלנו – דור האינטרנט, הגורם הגדול הוא האינטרנט הפרוץ. הוא מקור כל הזוהמה והטומאה. בהינף יד יכול אדם מכובד ואף שומר מצוות לשקוע באתרים שהם שיא הפריצוּת. אין צורך להאריך להסביר את זה.

מה עושה מי שלא יכול לסמוך על עצמו?

פשוט מאד. הפיתרון הוא: להתנזר.

להתרחק מאינטרנט!

כאשר האדם מיושב בדעתו, הוא צריך להיות אמיתי עם עצמו ולהודות בחולשתו. אין מה להתבייש, צריך להזמין כמה שיותר מהר – חסימה לאינטרנט. היום יש כבר כמה ספקים שחוסמים תכנים פסולים. לא חסימה קלילה, כמו זו שעושים לילדים – שההורים יכולים להקיש סיסמה ולהיכנס לכל אתר שיהיה. מה לעשות שסיסמה לא מספיקה, כי גם ההורים לא יכולים לסמוך על עצמם... נדרשת חסימה ברמת הסַפק, כמו של 'רימון' או 'נתיב'. חסימה מוחלטת, שהאדם לא יכול לפתוח אותה.(לחץ כאן להתחברות לאינטרנט רימון).

רק זה שווה להתנזרות של התורה.

* * *

שלום כבוד הרב. זה עוד פעם אני, דני.

קראתי את כל מה שכתבת. אכן, דברים כדרבנות. אין מה לומר – אתה צודק בכל מילה.

אבל, לצערי הרב, זה קשה לי... צריך עוצמה אישית מאד גדולה כדי להחליט החלטות חמורות כאלה. זה לא פשוט!

מה עושים?

ועוד הפעם תודה, דני.

* * *

מעניין מאד, שגם את התשובה לשאלה הזו מצאתי בפרשת השבוע... אבל קודם לכן, הקדמה קצרה.

תרשו לי להציג בפניכם את שיטת הטיפול של הפסיכולוג הקליני הדגול, מילטון אריקסון.

אריקסון סבר, שלמעשה כל אדם יכול לתקן בעצמו כל בעיה פסיכולוגית שתהיה. האדם מחונן בכוחות אדירים, ובאותה המידה שבעיה יכולה להתעורר כך היא גם יכולה לחלוף על ידי האדם עצמו. הבעיה היא רק לדעת את הדרך כיצד לגרום לאדם להתגבר על בעייתו.

לשיטתו, כל המפגשים והשיחות שמקיימים הפסיכולוגים כדי לעזור לאנשים, אין הם מתקנים את הבעיה בעצמם – הם רק גורמים למטופל להיות משוכנע שכבר לא צריכה להיות לו בעיה, וכך הבעיה נפתרת... לכן אריקסון פעל בצורה הרבה יותר פשוטה, במקום לחפור בהיסטוריה ולנסות לאתר בתת המודע את שורש הבעיה, הוא היה גורם למטופליו לרצות בעצמם להתגבר על בעייתם, וכך הוא היה פותר את כל בעיותיהם בקלות!...

אני שמח לומר, שהתורה הקדימה את מילטון אריקסון בכמה אלפי שנים. זוהי שיטת המוסר של התורה, הגורסת כי ביד האדם להתגבר על יצרו, ותמיד יש לו בחירה בין טוב לרע. כאשר קשה לאדם להתגבר, הוא יכול להתחזק עוד יותר, או למצוא דברים שיעזרו לו לבחור בצד הטוב, כמו שראינו קודם.

כעת ניגש אל הרמז בפרשת השבוע שבו מצאתי את התשובה לשאלה.

כתוב בפסוק "איש איש כי תשטה אשתו". למה התורה כופלת את המילה "איש"? – כתוב במדרש, שזה בא לומר לנו, שכאשר יש פגם בענייני צניעות – אז צריך להיות "איש". כלומר, תהיה גבר! ולא לוותר.

אין מה לעשות, צריך גבורה! אם באמת הבעיה מפריעה לך, אז אתה צריך להיות גבר, ולהיות מוכן לוותר על הנוחות שבאינטרנט לא חסום.

בהצלחה!