נמצאה תיבת נח על הרי אררט

פרשת המבול ותיבת נח, נתפסת כאגדה בעלמא ח"ו אצל אותם שלא זכו עדיין להאמין שתורה משמיים. אך הממצאים שנחשפו טופחים על פניהם, ומעידים שהכל התרחש ובמדויק ככתוב בתורה. הכוונה היא לעדויות רבות מפי עשרות חוקרים ואנשים מן השורה, שראו כמין ספינה ענקית מעץ, בגובה רב בהרי אררט.

בתמונה: חוקר בתוך תיבת נח בשנת 2010

פרשת המבול ותיבת נח, נתפסת כאגדה בעלמא ח"ו אצל אותם שלא זכו עדיין להאמין שתורה משמיים. אך הממצאים שנחשפו טופחים על פניהם, ומעידים שהכל התרחש ובמדויק ככתוב בתורה. הכוונה היא לעדויות רבות מפי עשרות חוקרים ואנשים מן השורה, שראו כמין ספינה ענקית מעץ, בגובה רב (4,000 מטר) בהרי אררט שבצפון מזרח טורקיה, בין גבולה לגבול הארמני - מקום מנוחתה של התיבה כמבואר במקרא "ותנח התיבה... על הרי אררט"[1], ובתרגום יונתן בן עוזיאל שם ביאר, שהרי אררט נקראו אחד בשם קרדניא, והשני ארמינה, ועליו נבנתה העיר ארמניה. (בתקופות מסוימות ההר היה בשטחה של ארמניה, וגם היום הוא מופיע במרכזו של סמל ארמניה[2]).

לא ניתן להעלות על הדעת שמבנה זה הובא לשם בידי בני אדם, מאחר והטיפוס בהרי אררט קשה ביותר, בגלל מבנהו הקשה של ההר, ומשום שההר מכוסה בגובה רב של שלג באופן תמידי[3]. רבים מצאו את מותם בטיפוס על הר זה, (ראה תיאור נרחב בעדותו של אד דיוויס). והאסטרונאוט לשעבר ג'יימס אירווינג התבטא ואמר[4]: "קל היה לנחות על הירח מהטיפוס בהרי אררט". קל וחומר שלא יתכן לעלות למקום גבוה כל כך בהר עם קורות עץ ענקיים כאלו[5]. (זו אחת הסיבות שלא מגיעים לשם הארכיאולוגים בצורה מסודרת[6]).

נתחיל בחשיפה האחרונה מאפריל 2010[7]. קבוצה של 15 חוקרים מטורקיה ומסין ראו מבנה עתיק מעץ בגובה של כ-4,000 מטרים בהר אררט שבצפון מזרח טורקיה. במבנה שאותר ניתן לזהות מספר תאים (כלובים) עבור סוגים שונים של בעלי חיים, ("קִנִּים [מדורים לכל בהמה וחיה] תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה"[8]), וגם קורות עץ שהפרידו בין המפלסים, ("תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ"[9]). אורכם של העצים כ-20-30 מטר ("חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ[10]= 25 מטר).

בדיקות פחמן 14 שנערכו לממצאים במעבדה מוסמכת העלו שהשרידים הינם בני 4,800 שנים - התקופה שבה פעל נח[11]. החוקרים פרסמו קטע ווידאו מתוך הממצא, (ניתן לצפות בסרטון כאן באתרנו "יהדות נט"). הארכיאולוגים פסלו את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה, משום שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל לגובה 3,500 מטרים.

כאמור, ישנן עוד עשרות עדויות על כך אשר רוכזו במספר אתרי אינטרנט[12]. (גם אם חלקן שיקריות, הרי שמספיקה עדות אחת כדי לגלות את הנאמר בתורה). מחוסר מקום נביא עדויות בודדות ממקורות אמינים: 

א. את העדות הקדומה ביותר בדבר שרידי תיבת נח אנו מוצאים בדבריו של בירוסוס הכשדי[13], ההיסטוריון הבבלי שחי במאה השלישית לפני הספירה: "אומרים שחלק ידוע על הספינה נמצא עוד בארמניה על יד הקורדאים, ונוהגים להוריד וליטול ממנה חתיכות של כופר [זפת בו משח נח את התיבה כמבואר בפסוק[14]] המשמשות קמיעות לבריות".

ב. יוסף בן מתתיהו[15], ההיסטוריון הנודע מתקופת חורבן בית שני, מספר על מחברים נוספים, בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר[16] שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה, שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה".

ואכן, מבואר בדברי חז"ל ששרידי התיבה שרדו זמן רב, הם היו ידועים לרבים, ואישים שונים לקחו נסרים מהתיבה: בתלמוד[17]מסופר שסנחריב נטל עץ מתיבת נח, עשאו אלוה והיה משתחווה לו[18]. ובמדרש[19]מסופר, שהמן נטל מתיבת נח קורה בת 50 אמה כדי לתלות עליה את מרדכי היהודי[20].

ג. בשנת  ,1876 ברייס ג'יימס, היסטוריון, מדינאי, דיפלומט, חוקר, ופרופסור למשפט אזרחי  באוקספורד, טיפס בהרי אררט במקום גבוה כל כך שאין עצים גדלים שם, ומצא לוח עץ מעשה ידי אדם, באורך ארבע רגל ובעובי חמישה סנטימטרים, שאותו זיהה כחלק מתיבת נח[21].

ד. בעיתונות ארה"ב והעולם משנת 1883 מדווח בהרחבה, כי ממשלת טורקיה שלחה משלחת מומחים להרי אררט כדי להעריך את הנזקים וכדי לסייע בידי תושבי האזור שנפגעו ממפולת שלגים קשה. בדרך אגב, הם דיווחו שמצאו בגובה של 4.3 ק"מ במעלה ההר קורת עץ ענקית עשויה בידי אדם נעוצה בתוך קרחון שלג, חרטום העץ שנזדקר לעת קיץ מתוך הקרחון היה בגודל 20-30 רגל. הצוות דיווח כי בפנים נראו כלובים ותאים, זה היה במצב שמור, צבוע מבחוץ בצבע חום כהה, ונבנה בכוח גדול . הם מדגישים, כי סוג כזה של עץ אינו בנמצא כלל קרוב לאזור זה, ולכן הם סבורים שזו חתיכת עץ מתיבת נח[22].

ה. בשנת 1892 יצא ד"ר נורי למסע תגליות אל מקורות הפרת. בשובו סיפר, כי ראה שברי ספינה בתוך הקרח הנצחי של ההר. לפי תיאורו: "הפנים היה מלא שלג; הקיר החיצוני היה בעל גוון טבעי של אדום-כהה"[23].

ו. בשנת 1902, ג'ורג' האגופיאן, ילד ארמני בן 8, מ"ימת ואן" בטורקיה, הפך לעד הראייה הצעיר ביותר של תיבת נח שתועד עד כה. ג'ורג' הצעיר טייל יחד עם דודו במעלה הר אררט, זה היה קיץ חם במיוחד, לאחר בצורת של 4 שנים רצופות, ואז נחשפה התיבה יותר מאי פעם, (בדרך כלל התיבה מכוסה במעטה עבה מאד של קרח ושלג), ולכן גם היה ניתן להגיע אליה בקלות יתרה[24].

ז. בשנת 1916, בעת מלחמת העולם הראשונה, מספר קצין-תעופה רוסי בשם רוסקוביצקי: "כשטסתי מעל הר אררט, הבחנתי לפתע במבנה כהה, ענק, בגודל של ספינת מלחמה, זה היה מבנה מוזר למדי, אך ללא ספק – ספינה"[25]. כמו כן, בעצם ימי המלחמה שלח הצאר ניקולאי השני קבוצת-מחקר, והללו לא רק שראו את האוניה, אלא אף צילמו אותה. כל ההוכחות לכך נעלמו בימי מהפכת אוקטובר[26].

ח. לפניכם עדותו המפורטת של אד דיוויס ששירת במזרח התיכון בשנת 1943: "יום אחד בחודש יולי, סבא של חברי באדי, עבאס עבאס, ביקר אצלנו בבסיס, ואמר לבאדי שהקרח באררט נמס עכשיו ברמה כזו שכבר ניתן לראות חלק מתיבת נח. כמה ימים לאחר מכן, נסענו והגענו לכפר למרגלות הר אררט בשם "היכן שנח שתל את הגפן...". הם הביאו סוסים, ויצאתי עם עוד 7 גברים ממשפחת עבאס, רכבנו המון זמן במעלה שביל צר. אינני יודע כיצד יכלו הסוסים ללכת במסלול זה, רוב הזמן היה גשם וערפל. נשבה רוח מקפיאה. עבאס אמר לי להיות בשקט מכיוון ששומרים רוסיים שנמצאים מתחתינו עלולים לשמוע אותנו. הגענו לסוף המסלול. נקשרנו כולנו בחבל ארוך, וכך עלינו ברגל הרבה יותר גבוה. לאחר 3 ימי טיפוס הלכנו במסלול צר, מאחורי סלע מסוכן שנקרא "סלע יום הדין", כי קל מאד להיהרג שם, והרבה אנשים אכן נהרגו שם.

הקפנו סלע מרשים והגענו למדף סלע, היינו מוקפים בערפל. לפתע התפזר הערפל וקרני השמש הגיחו מבעד לעננים. באדי עבאס הצביע למטה לעבר בקע בצורה המזכירה פרסה, ואמר: "זוהי תיבת נח". לפתע ראיתי את זה: עצם ענק מלבני, מעשה ידי אדם, מכוסה חלקית בקרח וסלעים, לפחות 30 מטרים מגוף התיבה היו גלויים לחלוטין. עבאס הצביע למטה לכיוון הקניון, ואז ראיתי חלק נוסף של התיבה, יכולתי לראות בבירור כיצד 2 חלקי התיבה היו פעם מחוברים, קורות העץ שבלטו החוצה, התאימו בדיוק.

בסוף השבור של חלק התיבה הגדול ביותר, ראיתי 3 קומות. עבאס אמר שישנו מקום מגורים קרוב לחלק העליון, ובו 48 חדרים. ושם ישנם כלובים שחלקם בגודל כף ידי, וחלקם יכולים לאכלס משפחה שלימה ואפילו פילים. הבחנתי במה שנראה כמו שרידים של מחיצות ומסדרונות בתוך חלק התיבה הגדול"[27].

הארכיאולוג לארי וויליאמס שכר בודק פוליגרף מעולה כדי לבדוק את אמינות עדותו של דיוויס. לאחר כמה שעות חקירה יסודיות אמר הבודק: "אד דיוויס ראה ספינה ואיננו משקר". אד דיוויס נפגש עם המאייר הארכיאולוגי הידוע אלפרד לי, ועל פי עדותו צייר את התרשים המצורף (התמונה מאתר "איילה).