הרב מנשה בן פורת באתר mako: האם מותר לפי ההלכה לחזות את העתיד?

האם מותר לפי ההלכה לחזות את העתיד? לא ממש, אבל בהחלט ישנן דרכים "לפתוח בגורל". מה זה אומר? שאם אתם עומדים בפני פרשת דרכים, ליהדות יש כמה שיטות שייתנו לכם תשובה מה עליכם לעשות, ויעזרו לכם להחליט. מהן אותן שיטות ומתי מותר להשתמש בהן?

מי שכבר הספיק לעקוב אחרי "תשובת השבוע" בשנים האחרונות, יודע שמיסטיקה וחיזוי הגורלות הן לא ממש שיטות אהודות ביהדות, כאשר טיבן לא ידוע ומקורן מפוקפק. אבל הפעם, אולי תתפלאו, בשאלה בנושא הפתיחה בגורל מסתבר שיש דברים בגו. אמנם לא כל אחד יכול לפתוח בגורל, ואי אפשר סתם לדעת עתידות אלא רק 'להתייעץ' כשנמצאים על פרשת דרכים, וכמובן שמי שמנסה את זה לשם הצחוק או השעשוע, יקבל תשובות לא רציניות, אבל באופן עקרוני, אם עושים זאת מתוך קדושה וטהרה, בדרכים שנביא בפניכם - זה בהחלט יכול לעבוד.

התשובה טמונה בתנ"ך

"נהגו בתפוצות ישראל, ובראשם גדולי ישראל, לשאול בגורלות ולקבל תשובה משמיים בפתיחת הגורל", מסביר הרב מנשה בן פורת. "כלומר, מי שמסופק בדבר החלטה מסוימת בחייו, שאינו יודע מה כדאי לו לעשות וכיצד עליו לנהוג כדי להצליח בדבר מה בחייו, שואל בגורל ומקבל תשובה".

מהם סוגי הגורלות האמיתיים?
"אחד הגורלות הוא, להחזיק חומש או תנ"ך ביד, לשאול את השאלה, ולפתוח את החומש או התנ"ך בדף מסוים. התשובה לשאלה תימצא בשורה הראשונה של הדף מצד ימין. נציין לדוגמא עוד גורל שנקרא 'גורלות אחיתופל'. את הגורל הזה צירפתי לספרי 'אור עליון'. בגורל זה ישנה טבלה עם 117 ריבועים, כאשר בכל ריבוע ישנה אות אחת, וישנם 117 תשובות בהתאם לאותיות. האדם מתפלל את התפילה המצורפת, שואל את שאלתו, מניח אצבעו באופן ספונטני על אחד הריבועים, בודק על איזו אות הוא הניח את ידו, ובדף התשובות הוא מוצא את תשובתו. גם בקרב חסידי חב"ד ידוע הנוהג להכניס את השאלה בתוך ספר 'איגרות הקודש' – כל מכתבי האדמו"ר מלובביץ' מכונסים בספרים אלו, והוא מוצא את תשובתו במקום שהניח את דף שאלתו".

לגורלות האלה יש מקורות מוסמכים או שמדובר בהמצאות שמקורן לא ברור?
"לגורלות הנ"ל ישנם מקורות מוסמכים. לגבי פתיחת חומש, נצטט את דברי גדול הפוסקים הספרדים שנפטר לפני כ-200 שנים, הרב חיים יוסף דוד אזולאי, המכונה החיד"א, בספרו 'ברכי יוסף' (שיורי ברכה, יו"ד, קעט, ו), בשם מחבר ספר 'שבט מוסר': 'קבלתי מרבותיי, כשהיו רוצים לעשות איזה דבר והיו מסופקים אם לעשותו או לא, היו נוטלים חומש או ארבעה ועשרים (תנ"ך), והיו פותחים אותו, ורואים בראש הדף מה פסוק היה מוצא, וכפי מה שמראה אותו פסוק היו עושים, ונמצא שהיו מתייעצים עם התורה, כדת מה לעשות בכל ענייניהם...'.
ובהערות שם העידו שכך היה נוהג הבעל שם טוב הקדוש. גם לגבי גורלות אחיתופל נכתב בשער הספר שבגורל זה נעזרו אנשי כנסת הגדולה. והמקובל הרב יצחק כדורי זצ"ל היה משתמש הרבה בגורלות, הרב זצ"ל היה נוהג להשתמש בגורל החול של המקובל הרב חיים ויטאל זצ"ל, תלמיד האר"י ז"ל, חי בצפת לפני כ-450 שנה, המכונה מהרח"ו".

זה לא סותר באופן מסוים את הציווי המפורש "תמים תהיה עם ה' אלוהיך"?
"לכאורה, הרי אסור לשאול בגורלות כדי לדעת עתידות על פי הפסוק שציינת, אך המקובל הרב יצחק כדורי זצ"ל מסביר שאם זה נעשה בקדושה - אין בזה איסור. ויש אומרים שכל האיסור רק לנחש ולדעת עתידות, כגון מתי יתחתן, כמה שנים יחיה וכדומה, שעל זה אומרים שצריך ללכת בתמימות עם ה' ולא לבקש לדעת עתידות. אבל הרוצה להכריע דבר מה בחייו, אין בזה איסור כלל".

יש סיפורים מהימנים על פתיחה בגורל שהולידה תשובות שהתבררו כנכונות?
"הפתיחה בגורל נותנת תשובות נכונות, רק למי ששואל ברצינות, ומתוך כוונה ליישם את התשובה הלכה למעשה, ולא למי ששואל בשביל לנסות או מתוך לגלוג וצחוק. אני ניסיתי כמה פעמים וקיבלתי תשובה נכונה. המקובל הרב כדורי השיב על ידי הגורל לאחר מלחמת יום הכיפורים על הנעדרים מי חי ומי מת, וכל דבריו צדקו במלואם.

"וידוע הסיפור המפורסם על הרב אריה לוין זצ"ל, לאחר מלחמת השחרור, כאשר הוחזרו לישראל גופותיהם של אנשי מחלקת הל"ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי הרבנות הצבאית לזהות בוודאות 12 גופות. לפתרון הבעיה שנוצרה, הוטל על הרב אריה לוין זצ"ל לערוך את גורל הגר"א, שגם הוא גורל בדרך של פתיחת החומש באופן אקראי, אך חיפוש התשובה בחומש נעשה בצורה שונה מהנ"ל. לתדהמת כל הנוכחים, בכל פתיחת גורל נמצא פסוק בו מוזכר שמו של אחד מהנפטרים, ורמזים נוספים עליו. כך זוהו כל 12 הגופות. התוצאה המרתקת התקבלה על ידי המשפחות השכולות, צה"ל ומשרד הביטחון".