נבואה לא הגיונית שהתגשמה: בבל לא תבנה לנצח נצחים!!

מי יכל להתחייב התחייבות בלתי הגיונית, בעלת סבירות נמוכה ביותר שתתגשם, עם נטילת סיכון כה רב לביטול אמינותו, ויחד עם זאת אף לעמוד בהתחייבותו ולהגשים נבואתו לנצח נצחים?? ברור לכל בר דעת, שרק האלוקים בכבודו ובעצמו בלבד הוא זה שיכול ומסוגל לכך!!! (פרוייקט "נבואות שהתגשמו, מאמר 10)

הנביא ישעיהו התנבא: "וְהָיְתָה בָבֶל, צְבִי מַמְלָכוֹת, תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים, כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה. לֹא תֵשֵׁב לָנֶצַח, וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד דּוֹר וָדוֹר, וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי, וְרֹעִים לֹא יַרְבִּצוּ שָׁם". (ישעיהו יג יט-כ). וכן הנביא ירמיהו התנבא: "כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה נְאֻם ה'". (ירמיהו נא, כו). הנביאים התנבאו שבבל תחרב ולא תבנה לעולם!!

ומה התרחש אחרי הנבואה? הנבואה התקיימה במלואה! כפי שכותב ד"ר פנחס ביברפילד בספרו Ancient ewish History: "אחרי מלוך כורש – עוד הוסיפה בבל להיות עיר חשובה, אחת הבירות של האימפריה הפרסית, אבל לאט לאט חרבה העיר ללא תקנה... לבסוף נעלמה בבל מבמת ההיסטוריה, היא הייתה לתל חרבות עד זמננו אנו, וחורבותיה משמשות עדות אילמת ומתמדת לאמת הנבואה העברית". או בלשון האינצקלופדיה המקראית (ערך בבל): "בבל – עיר זו שהייתה במשך האלף השני והאלף הראשון לפני הספירה בירתן של אימפריות שונות, לא נשאר ממנה היום אלא שדה חורבות נרחב על שפת נהר פרת ממזרחו...". 

הבה ונבדוק, האם היה אפשר לחזות מראש נבואה זו, ואז ניתן יהיה לומר שהנביא רק שיער שכך יקרה, ואין בכך הוכחה לאמיתות התורה? הבה ננסה לעמוד במקומו של הנביא ירמיהו ולראות את אשר הוא ראה מול עיניו. ירמיהו רואה את האימפריה הבבלית בתפארתה: כובשת את כל העולם, בלתי מנוצחת, ואף כובשת את ארצו, מגלה את בני עמו, ומחריבה את ארצם. אם ירמיהו היה מתנבא כי בבל תשלוט לנצח, היינו אומרים כי אך טבעי הדבר – ירמיהו כה התרשם מהעוצמה הבבלית שראה נגד עיניו, עד כי שיער שמצב זה יישאר לנצח. אבל ירמיהו אמר את ההיפך הגמור - בבל האדירה תחרב!

הסיכוי הריאלי שנבואה זו תתגשם נמוך ביותר, בעיקר בעת העתיקה: עלינו לזכור כי גם בימינו אנו, ימים בהם הטכנולוגיה כה מתקדמת, ובקלות יחסית ניתן ליצור תשתית לעיר חדשה, מכל מקום, ערים שחרבו – חזרו ונבנו שנית באותו מקום עצמו. אפילו הירושימה ספוגת הקרינה הקטלנית, חזרה ונבנתה שנית במקומה הראשון. קל וחומר בעת העתיקה, עת שכה קשה היה לבנות תשתית יש מאין - ניצול התשתית הישנה הקיימת היה כה טבעי ומתבקש מאליו לבניית העיר באותו המקום שחרבה. בהרבה מהחפירות הארכיאולוגיות מגלים שרידי ערים עתיקות שחרבו וחזרו ונבנו, פעם אחר פעם, באותו מקום.

לכל זאת יש להוסיף את העובדה הבולטת כי לא מדובר על מקום נידח ושכוח, אלא על מרכזה של האימפריה הבבלית! כה רבים וחזקים חלמו לבנותה ולשלוט ממנה על ממלכתם, כממשיכי דרכו של נבוכדנצר רב התהילה. אלכסנדר מוקדון רצה להופכה לבירת הקיסרות רחבת הידיים שלו, אלא שמת טרם הוגשם חלומו, ומיד אחר כך התפצלה המלכות והתכנית נגנזה. כה מרכזית הייתה בבל – משאת נפשם של מצביאים ידועי שם בהיסטוריה!

לא זו בלבד שנבואה זו נטולת היגיון אלא שיש בה נטילת סיכון של ממש: לוּ היו הנביאים מבטיחים כי בבל תחרב ללא ציון תאריך מדויק, לא היה בדבריהם משום נטילת סיכון. ואולם, נבואה זו איננה נבואת חורבן גרידא, לפנינו הבטחה חד משמעית, שמהרגע בו תחרב בבל ועד הנצח איש לא יצליח לבנותה! מבחן ההתגשמות שלה מתמשך ללא מגבלת זמן כלשהי – עליה להתגשם עד סוף כל הדורות, לנצח ממש!!! איזה אדם יעיז לדבר על נצח? מנין לילוד אישה מה צופן העתיד הבלתי מוגבל בחובו?! הן כדי לדאוג שנבואה זו תתגשם, יש הכרח להציב שמירה על חורבות בבל במשך כל ההיסטוריה, לבל יהין איש לנסות לבנותם!

מי יכל להתחייב התחייבות בלתי הגיונית, בעלת סבירות נמוכה ביותר שתתגשם, עם נטילת סיכון כה רב לביטול אמינותו, ויחד עם זאת אף לעמוד בהתחייבותו ולהגשים נבואתו לנצח נצחים?? ברור לכל בר דעת, שרק האלוקים בכבודו ובעצמו בלבד הוא זה שיכול  ומסוגל לכך!!!

מעובד על פי הספר "מסע אל פסגת הר סיני"

לקריאת מאמרים נוספים ב"פרויקט נבואות שהתגשמו" - לחצו למטה על התגית "נבואות שהתגשמו".