הוכחה לוגית שתורה משמיים

בתורה ישנו מידע, וישנם כללים ונוסחאות שונות, שאין באפשרותו של בשר ודם לדעת,בפרט בזמן מתן ופרסום התורה. זוהי ההוכחה וזו הראייה שהתורה משמיים. לפניכם דוגמא אחת מיני רבות מעולם הזאולוגיה. (תורה ומדע)

ישנם ששואלים: "מה ההוכחה לכך שהתורה ניתנה משמים? שמא משה או אדם אחר כתבהּ מדעתו?". התשובה לכך: בתורה ישנו מידע וישנם כללים ונוסחאות שונות שאין באפשרותו של בשר ודם לדעת, ובפרט בזמן מתן ופרסום התורה, ובתנאים ששררו אז באותה תקופה, והנה על אף שעברו למעלה מ-3,000 שנה מיום מתן תורה ונשתנו כל סדרי העולם עם כל זאת נוסחת התורה שרירה וקיימת, זוהי ההוכחה וזו הראייה שהתורה משמיים. לפניכם דוגמא אחת מיני רבות: התורה נתנה כלל גורף בזואולוגיה הקשור לכל בעלי החיים הקיימים בעולם, מידע שלא היה יכול להינתן ע"י בשר ודם, ובפרט באותם זמנים, ואנו חוזים באמיתות כלל זה עד ימינו אלו.

נאמר בתורה לגבי איזו חיה ובהמה מותר לאכול? "זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה, אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ". (ויקרא יא, ב-ג). התורה קובעת שכדי להכשיר בהמה לאכילה צריך שיהיו לה 2 סימני כשרות. הסימן הראשון: מפריסה פרסה, כלומר שפרסת הבהמה היא סדוקה לכל ארכה. והסימן השני: מעלת גרה, כלומר, שהיא בולעת את האוכל ושוב פולטת לתוך חלל הפה ושוב בולעת. אבל אם אין לה את שני הסימנים האלו, או יש לה רק סימן אחד, אז הבהמה אסורה באכילה.

אבל התורה מרחיבה עוד ומביאה דוגמאות של ארבע חיות בעלות סימן טהרה אחד משני סימני הטהרה: הגמל, השפן, הארנבת, הם מעלי גרה ואינם מפריסי פרסה. ולעומתם, החזיר מפריס פרסה ואיננו מעלה גרה. (ראה ויקרא יא, ד-ה).

אם התורה כבר נתנה את הסימנים המדויקים לזיהוי בהמה כשרה, מדוע היא חוזרת לפרט את ארבעת היוצאים מן הכלל? מה המידע החדש שהתורה רוצה להוסיף לנו? הגמרא (חולין דף נט ע"א) מבארת, שהתורה מודיעה לנו כאן במפורש, שאלה הם ארבעת בעלי החיים היחידים בכל העולם כולו שיש להם סימן אחד בלבד של טהרה...! אין חיה חמישית בעלת סימן אחד בלבד של טהרה! וכן שהחזיר הוא בעל החיים היחיד בעולם שמפריס פרסה שסועה ואינו מעלה גרה!!!. (וכן כתב הרמב"ן ויקרא יא, ג).

במשך 3,300 שנה שחלפו מאז ניתנה ופורסמה התורה, נתגלו רבבות בעלי-חיים שונים, גילויים של יבשות חדשות, כגון: אוסטרליה לפני כ-300 שנה בלבד, ואמריקה לפני כ-500 שנה, חשפו בפנינו עולמות חדשים מלאים בעלי-חיים נפלאים, נראה שאין אזור גיאוגרפי בעולם שנסתר היום מעינו של האדם.

אולם למרות הכל לא נמצאה בכל העולם כולו חיה או בהמה נוספת – חמישית, שיש לה סימן אחד בלבד של טהרה! [לפני שבעים שנה נשלח על-ידי האקדמיה בברטניה פרופסור-חוקר בשם קוך, שיחקור ויאתר בעל חיים נוסף בעל סימן טהרה אחד, אך לאחר כל חיפושיו, לא מצא... ממצאיו פורסמו בעיתון המליץ ברוסיה].

איך יכלה התורה לפני למעלה מ-3,300 שנה, להבטיח הבטחה מדהימה, שלא יתגלה לעולם בעל חיים נוסף שיש לו סימן טהרה אחד, וכל זאת בתקופה בה בלתי אפשרי היה לזהות את כל החיות והבהמות בעולם, ולרוב האזורים בעולם טרם הגיעה רגל-אדם בעת ההיא?? מי היה לוקח סיכון כזה, להעמיד את אמינות כל התורה במבחן, על-ידי קביעה כזאת?! מי כתב את החוק הזה?! רק בורא העולם, בורא היצורים כולם, היודע מה מצוי בעולמו, ומכיר את מהות וזהות כל בעלי החים בעולם יכול להודיע מראש קביעה כזו!!!

"אך את זה לא תאכלו"
אמר רבי עקיבא: וכי משה רבינו קניגי ובליסטרי (צייד חיות) היה?
אלא, מכאן תשובה לאומר אין תורה מן השמים".
(ספרי, פרשת ראה, יד, צז)

 [מתוך הספר: "מסילות אל האמונה" להרב יוסף גבאי. הוצאת מכון "אור החיים", ירושלים תשנ"ח]