סיפורים מסמרי שיער על מסירות נפשו של מרן רבנו עובדיה יוסף למען חינוך תורני לילדי ישראל. לא יאומן כי יסופר!!

על אותה עת מספר לנו יו"ר התנועה באותם הימים, רבי אליהו ישי: "באתי אל מרן זצ"ל, וראיתי שמרן סובב את גופו ועיניו אל עבר החלון הפתוח. הוא נשא את עיניו לשמים, ובלי להתייחס אלי החל לבכות ולמלמל. במו אזני שמעתי אותו אומר: "רבונו של עולם! כל מה שאנחנו עושים - למענך אנחנו עושים, זו התורה שלך, זה הילדים שלך, עשה למען תינוקות של בית רבן שלא חטאו...". באמרו זאת הוא פרץ בבכי קורע לב, עד כי יצאתי מבית הרב ופרצתי אף אני בבכי.

מופלאה הייתה התמסרותו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, עבור ילדי ישראל, המקבלים חינוך טהור, ב"מעיין רשת החינוך התורנית" של ש"ס. לפניכם שתי דוגמות מיני רבות, על מסירות נפשו של מרן למען ה"רשת". מעשיות מסמרי שיער, לא יאומן כי יסופר.

התמוטטות באמצע שיחה עם שר האוצר

היה זה בשעת ערב מוקדמת של יום קיץ שגרתי בשנת תשנ"ב, בסלון ביתו של מרן רבינו עובדיה יוסף, ישב שר האוצר בייגה שוחט. מרן דיבר בלחש על מצוקת החינוך של ילדי "רשת מעיין החינוך התורני": "הילדים הללו לומדים בקרוואנים רעועים, בתנאים של בעלי חיים", אמר. "אתם חייבים לבנות להם כיתות של קבע. עד מתי הם יתייסרו בגשם ובשמש?".

הסיבה שלשמה הטריח שוחט את עצמו לבית הרב, הייתה תוספת מבנים לכיתות לימוד לילדי הרשת. סיעת ש"ס דרשה מפקידי האוצר, שייקצו 280 כיתות לימוד חדשות לשנה הבאה. הפקידים הודיעו: "לא יקום ולא יהיה!". שוחט גיבה אותם, והודיע כי אינו יכול להקצות את מספר הכיתות שדרשו אנשי ש"ס, אבל הוא מוכן לדבר על מספרים נמוכים יותר. לאור זאת, הזמין מרן זצ"ל את שר האוצר בייגה שוחט לביתו באופן מיוחד. השניים ישבו זה מול זה. מרן דיבר והתחנן על נפש התלמידים.

מצב בריאותו של מרן שליט"א באותם ימים לא היה כשורה, הוא סבל מאי ספיקת ריאות, אבל מכיוון שחשש מאוד מאשפוז בבית החולים, בחר לא לשתף איש בתחלואיו. עודו ממלמל על הילדים והכיתות, השתתק לרגע, עצם את עיניו, ראשו נשמט הצידה והוא זעק זעקה מחרידה "איייי"... השר אריה דרעי שנכח במקום זינק מכיסאו. "הרב, הרב, מה קורה?", צעק בחרדה, אבל הרב לא הגיב. דרעי הזעיק את נהגו, והורה לו להביא את הרכב מיד. "טסים לבית חולים הדסה עין כרם", ציווה.

הרבנית פרצה בזעקות שבר, והחלה לקרוא פרקי תהילים. שוחט, שלרגע לא הבין מה מתרחש סביבו, התבקש לסייע בהובלת הרב למכונית. "אתה תרים את הרב מהרגליים, אני מהראש, וביחד נוביל אותו לרכב!", פקד דרעי. ושני השרים נשאו את הרב יוסף אל מכונית השרד, כאשר זעקות הרבנית מלוות אותם מבעד לחלון.

מרן שהיה מחוסר הכרה, הושכב על המושב האחורי, דרעי ישב מלפנים, שוחט נכנס למכונית השרד שלו, והשיירה יצאה לדרך, לכיוון בית החולים "הדסה". בטלפון הסלולרי הכניס דרעי את בית החולים לכוננות. רופאים אחרים הוצאו מחדרי ניתוחים, ונערכו בפתח חדר המיון לקלוט את הרב. פרופ' אריה רורסט המתין עם אלונקה פתוחה, וכשהגיעו שתי מכוניות השרים לרחבה שמול חדר המיון, נחפזו האחיות לגשת אל הרב ולהובילו אל חדר המיון.

לאחר דקות מספר התעורר הרב ודיווח על כאבים עזים, הרופאים ניסו לייצב את מצבו, מתוך חשש שהוא בעיצומו של התקף לב קשה. בהמשך התחלפה האבחנה לדלקת ריאות חריפה עם קשיי נשימה. המאבטחים בחדר המיון הכריזו על שטח סטרילי, ומנעו ממעריצים להתקרב. הבן רבי דוד שהה עם אביו, ולא התיר לאיש לגשת, הוא הדף את ההמון שהתקבץ, וביקש להתמודד עם המצב לבדו.

"אריה, שמת לב שהרב איבד את ההכרה רגעים ספורים אחרי תחילת השיחה?", שאל שוחט את דרעי. "אם הוא התמוטט לנו כך מול העיניים, סימן שכמה ימים הוא אינו חש בטוב. אני רק אומר שאם במצב כזה הוא מזמין אותי כדי לדבר על הכיתות, מגיע שאמלא את בקשתו של 'בן אדם' כזה. אני חושש שהדאגה שלו למצב הילדים עוד עלולה להחריף את מצב בריאותו. תעשה לי טובה, תיכנס פנימה, ותעדכן אותו שהסכמתי לאשר את כל הכיתות שביקש".

דרעי רץ פנימה אל הרב. "כבוד הרב, שר האוצר אישר את הכיתות" בישר. חיוך קל עלה על פניו החיוורות של מרן זצ"ל. לראשונה, לאחר כמה שעות, נמתח הרב והגביה את ראשו בכוחות עצמו. "תמסור לשוחט שבשמים יודו לו על כך", אמר.

זו הייתה עוד משבצת קטנה של מסירות נפש עבור ילדי ישראל כדי להכניסם תחת כנפי השכינה.

הדמעות של מרן שלא שבו ריקם

ועוד מעשה מצמרר על דמעותיו הרותחות של מרן זצ"ל עבור ילדי ישראל, שיקבלו חינוך יהודי טהור. אך יש להקדים את הרקע של אותן הדמעות:

מצבה של רשת החינוך התורני בשנת תשנ"ט היה בכי רע, במשך חודשים ארוכים לא קיבלו מורי הרשת והגננות את משכורתם. רשת החינוך סבלה מגירעון חסר תקדים של 140 מליון ₪, והיה חשש ח"ו שהרשת על סף קריסה. במוצאי שבת של אותו שבוע נשא מרן מאור ישראל את אחת הדרשות העצובות ביותר בבית הכנסת ה"יזדים", הוא קינן על מר גורלה של הרשת ואמר כי "התורה בסכנה".

כאמור, היה צורך שבעיית רשת החינוך תיפתר ותימנע קריסתה. המשא ומתן הקואליציוני עם ראש הממשלה הנבחר אהוד ברק היה קשה ומריר. יוסי שריד שר החינוך דאז, החליט להילחם בהצלחתה של הרשת. משרדי החינוך והאוצר תבעו מהנהלת הרשת, סגירת 55 מתוך 150 מוסדות החינוך שלה, שהיו פרושים ברחבי הארץ, פיטורי מאות עובדים, ועוד גזרות קשות ורעות נגד לומדי התורה.

האווירה ששרתה באותם ימים הייתה קשה מאוד. כמה פעמים קונן מרן: "כל ש"ס קמה בשביל להציל את ילדי ישראל מחינוך זר ועוין, אם אנחנו לא יכולים לתת מענה לאותם ילדים, בשביל מה יש צורך בכל התנועה הזאת?!"...

באחת הדרשות במוצאי שבת בבית הכנסת ה"יזדים", השמיע מרן שאגה מלבו הרחום והחנון ויצא בשצף קצף נגד יוסי שריד שהצר לילדי ישראל. הוא דיבר מכל הלב וזעק: "יוסי שריד זה רשע, כמו המן הרשע, הוא שטן, ארור שריד, אלוקים יעקור אותו כפי שעקר את המן ועמלק". בעקבות דרשה זו החליט יועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין בחוצפתו להגיש כתב אישום מול מרן שליט"א.

לחצים רבים הופעלו על מרן שיחזור בו מדבריו. מרן זצ"ל אמר לאנשי ביתו כי אינו חוזר בו. "אם ה' רוצה שאלך לבית משפט, אני אלך!" אמר. "אני לא חושש מאיש, אני לא מפחד מהם, את האלוקים אני ירא!!". ביני וביני התקבצו רבבות תלמידי מרן מול ביתו שבשכונת הר נוף בירושלים, לעצרת זעקה  נגד הפגיעה במרן קודש הקודשים. לאור ההפגנות והעצרות שהתקיימו בכל אתר, ירדו הפרקליטות והמשטרה מהעץ הגבוה שטיפסו עליו, ולאחר שבוע הסכימו שמרן יכתוב מכתב הבהרה לפרשת הנאום.

מרן שליט"א נאמן לעמדתו, לא חזר בו, ורק הבהיר במכתבו שלא היה צד ח"ו לפגוע ולעודד מאן דהוא לאלימות פיזית נגד השר שריד. יש לציין, כי גם לאחר ששלח מרן את מכתב ההבהרה למפכ"ל המשטרה. הוסיף להלחם בס'ר החינוך שריד בדרשותיו: "שריד גזען, יותר גרוע מפרעה" אמר. "מעולם לא עלה על דעתי, שח"ו אחד מכם, מהשומעים שלנו, שכולם בני תורה, יפגע פיזית במי שהיום שר החינוך. הוא זה שר החינוך אמר בפירוש "אני הולך לקרוע את רשת החינוך". הוא התבטא כך כמה פעמים. יש לו שינאה נגד התורה, זה גזעני, זה לא אדם שמקבל את הדברים האמיתיים", כך התפרצה הזעקה מנהמת ליבו הטהור של מרן.

על  אותה עת מספר לנו יו"ר התנועה באותם הימים, רבי אליהו ישי: "באתי אל מרן זצ"ל, וראיתי שמרן סובב את גופו ועיניו אל עבר החלון הפתוח. הוא נשא את עיניו לשמים, ובלי להתייחס אלי החל לבכות ולמלמל. במו אזני שמעתי אותו אומר: "רבונו של עולם! כל מה שאנחנו עושים - למענך אנחנו עושים, זו התורה שלך, זה הילדים שלך, עשה למען תינוקות של בית רבן שלא חטאו...". באמרו זאת הוא פרץ בבכי קורע לב, עד כי יצאתי מבית הרב ופרצתי אף אני בבכי. בלתי ניתן לראות את היהודי הגדול ביותר שקים לעם ישראל במאות השנים האחרונות בוכה ולהישאר אדיש. בצאתי פגשתי את הגאון רבי משה מאיה שליט"א, חבר מועצת חכמי התורה, סיפרתי לו מה שהיה עם הרב, הרב מאיה אמר לי בהתרגשות: "עכשיו תראה את הנס המתרחש, עכשיו תראה מה כוחן של דמעות הצדיקים". ובאמת בהמשך אותו שבוע, חלה התקדמות גדולה במשא ומתן, המורים שלנו קיבלו משכורת, והמצב ברשת התייצב.

בתמונה: מרן זצ"ל לפני 35 שנים מעודד את החינוך התורני במילאנו שבאיטליה

לקריאת מאמרים, סיפורים, והספדים נוספים על פטירת מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, לחצו למטה על התגית "פטירת הרב עובדיה"